( ח '' ג מו ע"ב — מז ע"א ) בוא וראה : כל זמן שנשמה קדושה זו דבקה באדם — אהוב הוא לריבונו , כמה נוטרים שומרים אותו מכל הצדדים , רשום הוא לטוב למעלה ולמטה והשכינה הקדושה שורה עליו . ובזמן שהוא מעקם דרכיו , השכינה מסתלקת ממנו , והנשמה הקדושה אינה דבקה בו , . 15 ישעיה ב , כב . . 16 שמות לד , יז . . 17 ש , 0 פסוק יח . שאינה יכולה לעשות יותר - איבה יכולה לפגום בנשמה ולסלקה , אלא פגיעתה היא בגוף בלבד . זו — טומאת הגעס . קדושת ריבונו - הנשמה . אלוהי מסכה - עבודה זרה בכעס . כוח זה של קדושה - הנשמה , שמקורה בשכינה , המסומלת במצה , כנגד סיטרא-אחרא , שהוא חמץ . שנשמה קדושה זו - הכוח העליון בנפש האדם . דבקה - שרויה . נוטרים — מלאכים , המלווים את האדם ומגינים עליו מפגעי סיטרא-אחרא , אם הוא ראוי להגנה במעשיו הטובים . רשום הוא וכוי - מעלתי הגבוהה בולטת ונודעת לכל ונכבד הוא למעלה ולמטה . מעקם דרכיו - בחטאים . אינה דבקה בו - אף הנשמה מסתלקת מן החוטא . ומצד הנחש הרע החזק ניעורה רוח אחת , השטה ומהלכת בעולם , שאינה ש 1 רה אלא במקום שהקדושה העל' ונה הסתלקה משם . ואז נטמא האדם ונפגם בב & רו , במראה פניו , בכ...
אל הספר