[ 1 ] המפנה המשברי , שהתחולל במחשבה הדתית היהודית בימי הביניים עקב פגישתה להתמודדותה עם זרמי מחשבה חיצוניים , נתן את אותותיו המובהקים ביותר בתפיסת התורה , יסוד היסודות של האמונה הישראלית . משהגיעו הוגי דעות יהודיים לידי הכרה באמיתותם של עקרונות ההשקפה הפילוסופית , שחייבו תיאומה של האמונה הצרופה למושכלות ההעוגה השכלית , עמדו בפני בעיה חמורה : כיצד אפשר ליישב מגמה זו עם קיומה של תורת משה כיסוד האמונה י הבעיה נתגבשה בשתי פנים r מצד אחד , לפי פשוטו של המקרא נמצאים בתעודות ההתגלות האלוהית דברים פחותי ערך וחסרי שחר מבחינת המחשבה העיונית , ואפילו אמונות והוראות המנוגדות למושכלות , כגון תיאורו של אלוהים בציורים מגשימים ומצוות התלויות בציורים אלה ; מצד אחר , חסרים בהן לכאורה רעיונות דתיים עיקריים , שההשקפה הפילוסופית העמידה אותם ברום המעלות . לפתרונה של בעיה זו נתקבלה בפילוסופיה ההודית הדעה , שמעבר למובנם המילולי הפשוט של דברי התורה צפונה בהם משמעות פנימית , הכוללת את האמיתות הדתיות השכליות . לפיכך בכל מקום שלשון התורה או הנביאים אינה הולמת את דרישות ההשגה העיונית , משום שהיא מורה בנגלה אמונה ...
אל הספר