[ 1 J מתחילת גיבושה של האמונה הישראלית מופיעות בה ואהבה כעמודי התווך של המוסר הדתי , כשני אופני יחס יסודיים בין האדם לאלוהים . אולם במשמעותן חלו שינויים חשובים במהלך הדורות , ומן הראוי לסקור את גלגוליהן לשם הכרת המקורות והבנת הרקע לשימושן בספרות הקבלה במאה השלוש עשרה ובספר הזוהר . בספרי המקרא נזכרות יראה ואהבה הרבה , לפעמים זו ליד זו ולפעמים בנפרד , אבל בדרך כלל ללא הבחנה מהותית ביניהן . על כל פנים בכל התנ"ך אין הבחנה ערכית לקביעת פתיחותה של עבודה מיראה כנגד עבודה מאהבה . יראת השם , המצויה פי כמה מאהבת השם , מציינת על פי רוב צדיק וחסיד בעל מעלה גבוהה . ביראה עצמה אין שום הלוקה פנימית לפי מניעיה ודרכי קיומה , וכנראה היא כוללת יחד , ללא הבדלי מעלה , גם יראת העונש וגם יראת החטא וגם יראת הרוממות , שהופרדו בהתפתחות המאוחרת , בייחוד בימי הביניים , כדרכי עבו דה שונות ואפילו מנוגדות : בחלק ממאמרי חז"ל כבר מסתמנת הבחנה מהותית בין יראה לאהבה , תוך העדפתה המופלגת של עבודה מאהבה יי . שכרה של 92 גם בהתכוונות לאין סוף אסור להסיח את הדעת מן הספירות . 93 זוהר ח"ב רטז ע"ב . כוונה זו מובאת כ'ייחוד של ...
אל הספר