ד. היידגר על החשיבה

אישיותו של הפרשן , פעולתו הפרשנית והווייתו כולה הן מוקד התעניינות בפילוסופיה האקסיסטנציאלית ובתורת ההרמנויטיקה שהשתלשלה ממנה הן נכרכו בתפיסה החדשה , הפולמוסית , של מושג האמת . בקיצור נמרץ ניתן לומר , שממרכז ההגות נעתקה האמת האוניברסאלית , הנצחית , שאינה תלויה באדם וב"פניותיו , " זו האמת על"פי חוקי הגיון כלל אנושיים מחייבים , שכל הדוחה אותם מסתבך בסתירות . מוקד הדיון נעשתה השאלה של אדם החי בהווייתו המלאה , שאלת מימוש עצמו של אדם בכל מאודו : מתי וכיצד ובאילו תנאים הוא זוכה במלוא קיומו , שהיא אמתו וגם אושר היותו ? על פי הפילוסופיה ההרמנויטית אדם הוא הוויה קיימת בתנאים מסו 33 עיין אדם במצור , כנ"ל ובעיקר שם על גאדאמר , וכן מבין הדיונים הרבים , H . P . Rickman , Understanding the Human Studies , 1967 ; . S . E . Toulmin , Human Understanding , 1972 ימים , בזמן היסטורי ובמקום היסטורי , מתוך מודעות אישית פחותה או יתירה לנתונים שמסביבו , שבהם הוא מבקש להתממש . שוב אין מודים כאן באמת כללית , מוחלטת , בלי תנאי , ויש טוענים : גם האמת , כמות שהיא מופיעה במדעים המדויקים , היא תמיד יחסית למתודות ול...  אל הספר
מוסד ביאליק