ב. הפילוסופיה האנאליטית ומגמת המדעים

כבר רמזנו לעיל ( שער ראשון , סוף פרק ראשון ) להבדל הגדול שבין החשיבה ההרמנויטית ודרכיה לבין החשיבה הרווחת במדעי הטבע ובפילו סופיה האנאליטית של האמפיריציזם והניאופוזיטיביזם , שהמדעים המדו יקים משמשים לה דוגמא מובהקת . הבדל זה נברר כאן ביתר הרחבה ואולי מן הראוי להבליט אותו ביותר על-ידי עימות העמדה של הפילו סופיה האנאליטית , כמו שהיא רווחת בדורנו , עם האונטולוגיה 28 חוזר אני כאן ומפרש את הגדרת הראציונליזם , על פי תפיסתי , שנדונה לעיל , בסוף השער השני ובשער השלישי , פרק ב . גרוה דומה כתבו כמה הוגים וראה , למשל , E . Fromm , The Revolution of Hope — Toward a Humanized Technology , 1968 בעיקר נגד ביורוקראטיה , המשתקת את כוחות היצירה . המחבר מבדיל בין "מינהל ביורוקראטי" לבין "מינהל הומאניסטי . " ולצרכי מדינת ישראל ראה יוחנן גרנך , דמוקרטיה , טכנולוגיה ותרבות לאומית , . 1975 29 ראה יותר בסמוך כאן . על פרשת ההרמנויטיקה כולה הרחבתי את הדיון בספרי אדם במצור , . 1981 של מרטין היידגר , שכן הניגוד ביניהן מודגש ומופלג ביותר , שני קטבים ממש של חשיבה ודרכיה . הפילוסופיה האנאליטית , שפתחה בראשית המאה בד...  אל הספר