הדיון המתודולוגי ביחסים שבין מדעי הטבע המדויקים לבין "מדעי האדם הם "מדעי הפירוש" ( ההרמנויטיים ) או "מדעי התרבות , " אינו אלא לוואי תיאורטי למאבק על דמות אדם וציבור בעולם מדעי טכנולוגי . במאבק מתנגשים זה עם זה הרדיפה אחרי הישגי דעת שהם במדידה ובשקילה , וגם אחרי עושר ורווחה , על ידי כיבוש הטבע ושליטה בציבור בכוח ראציונליות מכשירנית , מכאן , וצרכי אמונה ודעת , דבקות בייחודו של אדם וכבודו , מורשת של דורות וחזון של חיי יחיד וציבורי עמים מתוקנים לעתיד לבוא , מכאן . מאבק זה הוא ממושך ומכאיב , יש אומרימ : מחלת נפש ( נוירוזה קשה מחמת המשיכה לכאן ולכאן . ( מכללא ובמרומז דן עיוננו בתופעה הדראמטית ביותר בדורות האחרונים : בחילון חיינו ובאפשרויות של קיום הוויה אנושית ערכית , שעדיין יש בכוחה להתבשם מסוד הפליאה בעולם מדעי טכני . במפורש נתכוון הספר לתאר ולברר על דרך העיון הפנומנולוגי שני חזיונות יסוד : ( 1 ) הפליאה וטיבה , כמו שהיא קודמת לרפלקסיה וכמו שהיא נראית אחריה ; ( 2 ) החשיבה עליה ועל הדברים המופלאים , החשיבה הראציונלית על כלל תפקידיה ודרכיה בעולמנו : הראציונליזם המודרני ומאבקיו עם איראציונליז...
אל הספר