מדע הטבע המתימטי , שהגיע להישגים שלא שוערו קודם , בדיוק התפיסה על פי מערכות של מידות , משקל ומספרים , מייצג נצחון אדיר לרוח אנוש . אבל הראציונליות של המתודה והתיאוריה במדע עדיין לקויה בכך שהיא מסיחה את דעתה , על פי הנחתה , מן הסביבה המוחשית הנקנית בהסתכלות . היסח הדעת מן הבחינה הסובייקטיבית בתימאטיקה המדעית גורם למישגה , שהאיש הפועל —כלומר החוקר עצמו —מתעלם כנושא . על תזיון זה , שנתפשט בתרבות המדעים באירופה בדורות האחרונים , טוען הוסרל , שהראציונליות שבו , כלומר השכליות שבמדעים המדויקים , דומה לזו של "פיראמידות מצרים" י . בבקשם להגיע לאמת האובייקטיבית שוכחים החוקרים , שהם מניחים את קיום עצמם ואת "עולם חייהם" ההיסטורי . הם עושים כן מחמת העדר בהירות במחשבתם , בסופו של דבר — בעטיה של תמימות , המסתירה את דמות עצמם בתוך הישגיהם . בלשון מרקס אפשר לומר , שהוסרל רואה במעשי הראציונליות המדעית המודרנית פטישיזאציה של אותו עולם החיים ההיסטורי , שבו בני אדם פועלים ויוצרים מכוח הדינאמיקה של מתן משמעים על ידי האני הטראנסצנדנ טאלי , היוצר והמפרש באופק נסיונותיו החברתי ההיסטורי . מערכת הסטרוקטורות (...
אל הספר