בהירות ומפורשות במחשבה ובסגנון הדיבור והכ תיבה הן מן הדרישות היסודיות של כל חשיבה ר א צ יו נ לי ת . הכוונה היא להימנע מריבוי משמעים , הגורם חוסר ודאות והמרבה אפשרויות של טעות . דיקארט קבע את תכונות הבהירות והמפורשות כקני מידה לאמת , או בלשונו : מושגים ומשפטים "ברורים ומובחנים בלבד הם אמת : לעולם אין אנו רשאים לחשוב למוכח אלא מה ששכלנו רואה בבהירות . " השקר מצוי רק במושגים ובמשפטים "שיש בהם דבר מבולבל ומערפל" , 52 ואכן , על ידי חשיבה בהירה ומפורשת והידברות , שעל פיה אנו מציבים גבולות , מגרשים את השקר . טרמינולוגיה והגדרות עניינן בפירוש גבולות . היגדים מדעיים שמים גבולות למשמעים . הם חד משמעיים ונזהרים מדו אנפיות ומריבוי משמעים ( קונוטאציות . ( משמעים מעורפלים , סתומים ומסתוריים הם היפוכה של דרישה זו של החשיבה הראציונלית . מדעני ההגיון בימינו מבחינים בין משפטים או היגדים וםתם פסוקים . פסוק הוא יחידה לשונית , שאפשר להשתמש בה כדי להשמיע כוונה . הפסוק מקיים תפקידים שונים בהקשרים רבים . לעומתו ההיגד או המשפט , במשמע המדויק , אינו סתם פסוק בלבד . הוא אמירה , תיאור או אינפורמציה , שאפשר לומר ע...
אל הספר