נפנה עתה אל החשיבה עצמה . לפי דעתי , הפעולות העיקריות של החשיבה , או —אם תרצה לומר —תפעולי המחשבה אלו הן : בקשת הסבר . אנו שואלים : מדוע ולמה ז עוד הילד מתחיל בשאלה זו לסיבה ולטעם . השאלה "מדוע" משתפת ומקשרת את התינוק אל הפילוסוף בתשוקה לדעת סיבות וטעמים . הילד שואל מדוע , והאב והאם עונים r משום ש ,... מפני ש ... בגלל כך . יש שהתשובות משתקות את התשוקה לדעת ההסבר , אף כי לא תמיד הן משביעות את התשוקה לדעת ההסבר . יש הרבה "משתקין" " ) האומר מודים מודים — משתקין אותו" — משנה , ברכות , ( הגוזרים על החשיבה להפסיק את מאמציה לבוא עד תקר דבר . " משתקין" אלה אוכפים את גזר דינם בכוח הדת , המדינה , הארגון , התועלת המעשית , ההנאה וכדומה , ובעיקר על ידי "ההכרח לא יגונה . " אבל פעולת החשיבה , השואלת להסבר על ידי בקשת הסיבות והטעמים ( ועל פי ההגדרה הקלאסית של דעת לא היתה זו מעולם אלא דעת דבר על סיבותיו ) — פעולה ביקורתית זו של השכל היא שורשה של החשיבה , שקשה ביותר לשתקה ולעקרה . שורש זה נעוץ בכד , שעובדות ומאורעות כמות שהם בעירומם , בלא הסבר , נראים לשכל לעתים קרובות —בעיקר כשמדובר בפגעים רעים—כמקרי ...
אל הספר