דרך ארוכה ומסובכת עברה תודעת אדם ועמים עד שהגיעה להוקרת החשיבות המכרעת של תפיסת עצמה כגורם עיקרי בהכרת העולם ובדעת ערכי מוסר , דת ואמנות , ובעושה פלא . בתחילה , כפי שראינו לעיל , היה המופלא חידוש מרעיש בטבע , זיקין וזוועות , סערות ים ורעש הרים וכדומה מנפלאות ארץ ושמים . הפילוסופיה היוונית התחילה בספקולציה על המופלא בטבע : סלס התבונן בכוכבים . השפחה התראקית לעגה לו כשנפל בבור בשעה שהביט בפלאי השמים ( כן על פי אריסטו ) . 26 במקרא 26 עיין עכשיו בעברית , שמואל שקולניקוב , תולדות הפילוסופיה היוונית , הפילוסופים הקדם סוקרטיים , הוצאת יחדיו' עמ' . 216 השירה והמדע עדיין היו סמוכים זו לזה . אבל גם בימינו ניתן לשמוע דעה , כי "בעיקרו של דבר אין בין שירה למדע מבחינת התנועה והכיוון אלא מעין היפוך המתח . שכן המדע פתיחתו פליאה וסופו סילוק הפליאה , דהיינו — קביעתה אל תוך מסגרת של חוק , של מצוי ורגיל . ואילו השירה , ומה גם המודרנית , פותחת בהווה , בתופעה שכיחה ופרוזאיתי ומתפתחת דרך הילוכה לפלא ולהתגלות , " ישדאל אפרת , "פליאה וזעזוע" בילקוט מסות , "יחדיו , " תש"ם . מתגלה לאדם אלוהים כעושה פלא . הדימית...
אל הספר