לשונו שלו הגמישה , השרירית , לשונו בת-החופש . ( 217 ) חופשי ונידח ( 1 ) הדקדוק אינו רק אמצעי מחשבה ויצירה בספר הדקדוק הפנימי , אלא גם אידאל ודרך חיים כפי שאפשר ללמוד מאירועי הטקס שבו היה אהרון אמור להצטרף לתנועת הצופים . סצנת מפתח זו ( 103-101 ) מופיעה כבר כזיכרון בתוך הספר : כדי להתקבל לצופים צריכים המועמדים הצעירים לפרוץ מעגל של המשושים ולהגיע למדורה הבוערת במרכזו . אחרי שאהרון משלים את המשימה הוא מחליט להפוך את הכיוון של המעלל : לפרוץ שוב החוצה , ושוב פנימה וחוזר חלילה . הוא מצליח להיחלץ אך לא לחזור , ובסופו של דבר הוא מרים ידיים ומסתלק . הפריצה אל תוך המעגל היא טקס ההתקבלות אל מדורת השבט ( הצופי וגם העברי . ( ברגע שאהרון מגיע אל המדורה מתעורר בו "הכוח המשונה שלו , " מין תשוקה להטביע את חותמו האישי . בזמן שהוא מהסס גדעון מצטרף למעגל . אהרון מתבונן בתשומת לב באוזניו המחודדות של חברו , האוזניים שירש מאמו ויוריש בבוא העת גם לילדיו , "לא תהיה להם ברירה . " הוא חש אי נחת . עשן המדורה מחניק אותו . הוא קם ממקומו . ההנמקה שבה הוא משתמש בינו לבינו כדי להצדיק את מה שהוא עומד לעשות , היא לגמרי...
אל הספר