4. זהויות: ידע מגדרי ותהליכי עיצוב המרחב הישראלי

מרכז העיר המערבית יותר נוח לי כי מתלבשת איך שרוצה וכמות ההטרדות נמוכה - המרחב מקבל אותי כי לא יודע שאני פלסטינית , הולכת עם מסיכה . מבחינתם הם מניחים שאני ישראלית וזה מה שמפריע לי , שגורם לי להרגיש לא נוח , זה לא המרחב שלי , ימק"א זה המקום שלי בגלל השונות . מרכז העיר איבד הרבה ממרכזיותו , הקניון - לא אוהבת קניונים - מרכז בורח לפריפריה , שלילי , לא דמוקרטי , מעציב אותי , אני שמחה על כל חנות או בית קפה שנפתחים . בזמן האחרון רואה יותר פלסטינים במרכז העיר , עושה לי טוב . פנים חדשות למרחב אבל לא מספיק כי לא מרגישים בבית וזה לא טוב . רוצה לחיות במקום שכולם מרגישים טוב . אוהבת מרכז עיר בעולם . זה לב העיר , בלי זה אין עיר , אין ציביליזציה , אין כלום . העיר היא הציביליזציה . מה זה עיר ? היא השינוי , הצבעים , התנועה , אני כפריה במקור , זה עוזר לי להעריך את העיר , לא אוהבת סטגנטיות , מקומות צרים והומוגניים ולכן ירושלים היא המקום הכי דומה לעיר בארץ . תל אביב לא . היא לא עיר . כאילו עיר , מנסה ומשתדלת ולא הולך לה . מזרח ירושלים זה סיפור עצוב , אין מרכז , יש רחוב ארוך , סלאח א דין , שפעם כנראה היה י...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד