לנגד עיניו של וייצמן בארצות-הברית מידה פעולתו בבריטניה במלחמת העולם הראשונה . על-פי אותו הלך מחשבה פנה בסוף 1942 אל סאמנר וולס וביקשו לקיים שיחות רשמיות עם הממשל האמריקני על עתיד אח ישראל לאחר המלחמה . מטרתו היתר . להכין את הקרקע להצגת תוכנית מדינית מקפת בדרגים הגבוהים יותר של הממשל . סאמנר וולס מינה לנציגו לשיחות את וואלאס מאריי , יועץ מדיני למזכיר המדינה , שעמד שנים רבות בראש מדור המזרח התיכון במחלקת המדינה . ואמנם נתקיימו כמה שיחות בין מאריי ואנשי מחלקת המזרח התיכון לבין משלחת ציונים בראשותו של וייצמן , אך שלא כציפיות , הנחילו השיחות אכזבה מרה למנהיגות הציונית , במיוחד לוייצמן , שכן ציפה כי מחלקת המדינה תצהיר ולו רק "הצהרה כללית המבוססת פחות או יותר על הצהר בלפור '" . " אך וייצמן לא עמד על השוני העצום , מן הבחינה הבין-לאומית והיהודית , בין שנות מלחמת העולם הראשונה ובין 1943 וניסה להתמודד עם המצב בעזרת טיעונים ממלחמת העולם הראשונה . ארצות-הברית לא ראתה במזרח התיכון אזור ראשון במעלה מבחינת האינטרס שלה ; להפך , מחלקת המדינה ראתה בו אזור פעולה של בריטניה , אף שהיו בו חריגים כלשהם . '" ג...
אל הספר