אם במבט ראשון נראתה הפגישה בהתנגשות אישית בין שני מנהיגים , הרי תוצאותיה מעידות לא רק ששימשה זירה לעימות בין תפיסות מדיניות שונות בנוגע לדרך הגשמת הציונות המדינית , אלא שהיתה מכרעת בנוגע לתפקיד שנועד לציוני ארצות-הברית ביישומה של אותה מדיניות . במועד שנקבע , אחר הצהריים , נתקיימה הפגישה בחדר עבודתו של הד"ר וייז . לצד וייז , אשר ישב בראש , נכחו בן-גוריון , וייצמן , נ' גולדמן , ח' גרינברג , ל' לבינטאל , ליפסקי , סאלד ווייסגאל . בן-גוריון פתח בתיאור התכתבותו האחרונה עם וייצמן וציטט ממכתבו לוייצמן ומתשובתו של וייצמן . לטענתו אין וייצמן מוסמך לפעול לבדו , וטובת התנועה הציונית דורשת שלא ינהג כך . אף הבהיר כי לא היה מעלה נושא זה בזמן כה קשה , אילו היה זה נושא תחוקתי בלבד . וייצמן הוא לדעתו "האישיות הראשונה בציונות , " וכך ראה בו גם כאשר לא שימש בתפקידו , "' אלא שפעולתו ביחידות , בייחוד עתה , מזיקה . שנתיים ניסה להימנע מלהעלות את הנושא , אך וייצמן מכחיש כי הוא פועל לבדו . על אף שיחות אישיות והסכמים ביניהם הרחיק אותו וייצמן מפעילות , אף כי וייצמן טוען כי הוא ( בןגוריון ) הרחיק את עצמו . כאן הגד...
אל הספר