תוכניתו של בן-גוריון היתה לעשות את התנועה הציונית בארצות-הברית למנוף רב השפעה שילכד סביבו את יהודי ארצות-הברית ויטה את מדיניות הממשל האמריקני לתמיכה בציונות . ואמנם משיחותיו עם שר המושבות החדש , הלורד מוין , למד כי אין כל שינוי במדיניות בריטניה בשאלת ארץ-ישראל . הלורד מוין הציע לפתור את בעיית יהודי אירופה על-ידי שירוכזו בפרוסיה המזרחית , לאחר שהגרמנים יגורשו ממנה ! גם בנושא דביזיה יהודית בצבא בריטניה נחל אכזבה קשה . 11-ב בנובמבר נאלץ וייצמן להודיע בפומבי ובמרירות על כישלון התוכנית . אכזבה זו חיזקה בבן-גוריון את ההכרה כי שדה הפעולה האמתי שלו אינו בלונדון , אלא בארצות-הברית עמדת המוצא שלו היתה כי גם אם תצטרף ארצות-הברית למלחמה וגם אם לא תצטרף . מרכז הכובד של הפעילות הפוליטית הציונית מצוי בארצות-הברית . גם אם לא תהיה ארצות-הברית הגורם המכריע בעולם שלאחר המלחמה , תהיה מכרעת בעניין הציוני מפני שבה לדעתו קל יותר מאשר בבריטניה לזכות בתמיכת דעת הקהל ב"פתרון מקסימום רדיקלי של הבעיה היהודית בא - ^ ישראל . " מאחר שארץ זו חופשית מ"תסביך הערבי-מוסלמי . " אף-על-פי שהשירות הקונסולרי שלה במזרח ה תיכון...
אל הספר