עמדת דוד בן-גוריון

אם היו בלבו של בן-גוריון תקוות כלשהן כי בריטניה תעכב את מימוש סעיפי "הספר הלבן" בשל המלחמה שפרצה , הן נמוגו בחודשי המלחמה הראשונים . המהלומה הסופית על תקוות אלו הונחתה בסוף פברואר , 1940 עם פרסום חוק הקרקעות הדרקוני , אשר כל המאמצים לבטלו או לדחות את ביצועו עלו בתוהו . עם פרסום החוק הודיע בן-גוריון על התפטרותו מהנהלת הסוכנות . במפלגתו נוצר קרע עמוק בין מתונים לאקטיביסטים , עד שכמעט התפלגו . בן-גוריון סבר כי המלחמה ב"ספר הלבן" קודמת עתה לכל דבר אחר וכי יש לנהל כארץ מערכת התנגדות אזרחית לגזרות "הספר הלבן" על-ידי מה שכינה " פוליטיקה ב" שמשמעה יצירת "אי שקט חמור וממושך בא . " ^ ואולם דעתו זו לא נתקבלה לא במפלגתו ולא במוסדות הלאומיים . המאורעות הבין-לאומיים באותם חודשים : פלישת גרמניה לנורבגיה ולדניה ומתקפת הבזק בארצות השפלה השמיטו אף הם את הקרקע ממאבק כדוגמת "פוליטיקה . "ב בעקבות מתקפת הבליץ הגרמני על ארצות השפלה ועל צרפת והשינוי בהרכב הממשלה בבריטניה בא בן-גוריון ללונדון לשכנע ממשלה זו לאפשר ליישוב העברי להשתתף במאמץ המלחמה . את מסקנותיו משיחותיו העלה בתזכיר , ובו ניתח את מצב היישוב והתנו...  אל הספר
מוסד ביאליק