בקרב ציוני ארצות-הברית העמיקה הרגשת האין-אונים בשל מה שנראה להם - במידה מרובה של צדק - חוסר המעש המוחלט של ממשלתם . גולדמן הבין כי כדי לשחרר את ועד-החירום מאווירת הכישלון ולשוות למאבק צביון חדש מבחינה יהודית וכללית . צריך שהמחאה תהייה כלל ארצית כדי להפריך את הרושם כי זו מחאה של קומץ קטן בלבד מקרב יהודי ניו-יורק . כאמור , בשלב הראשון לקיום הוועד הוקמו ברחבי ארצות-הברית מאות ועדי-חירום מקומיים במתכונת ועד-החירום בניו-יורק . משפסקו פעולות הוועד בסוף 1938 וכונסה ועידת השולחן העגול , בטלו גם התקשרויות מקומיות רבות שנקשרו לתכלית זו , ועתה נעשו מאמצים לחדשן . באין ארגונים מקומיים לפעולה נרחבת ומחוסר זמן לארגן גופים כאלה במקומות רבים , פנה גולדמן במישרין אל היחידות הבסיסיות שבחיי היהודים - הקהילות הדתיות . 15-ב במאי , כשהגיע מלונדון מברק שהודיע ש"הספר הלבן" יפורסם עוד יומיים , פנה גולדמן במישרין אל אלפי הקהילות ברחבי ארצות-הברית באמצעות מברק , שפורסם גם בעיתונות היהודית : מדיניותה החדשה של בריטניה מסכנת את הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל , ועל יהודי אמריקה להשמיע את קולה קודם שיתחיל בית-הנבחרים ...
אל הספר