אחד הניסוחים הממצים והנוקבים ביותר לדמותו ולייעודו של החינוך ההומניסטי הוצג בספרו הידוע של פאולו פריירה , פדגוגיה של מדוכאים : "בעיית ההומניזציה הייתה מאז ומעולם ... בעייתו המרכזית של האדם , " כך פותח פריירה את הפרק הראשון של ספרו . לנוכח זוועות המאה 20-ה ועוולותיה הוא ממשיך וקובע , ש"הדאגה להומניזציה לובשת אופי של בעיה , שאין עוד להימלט מפניה . הדההומניזציה מציינת לא רק את אלה שאנושיותם נגזלה מהם , אלא גם ( אף כי באופן אחר ) את אלה אשר גזלוה . דה-הומניזציה זו היא עיוות של הייעוד להפוך את 1 האדם לאנושי יותר . '' ברוח זו נכתבו שני היגדים עדכניים בשנת . 2011 האחד נמצא בספר Education and Humanism ( חינוך והומניזם ) ובו מוצג ההומניזם בן זמננו כהשקפת עולם מחויבת ( א ) לקידום שוויוני של בני האדם ; ( ב ) לביסוס תרבות דמוקרטית ; ( ג ) להוקרת האישיות האוטונומית וזכויות האדם ; ( ד ) לקידום הסולידריות האנושית והאחריות החברתית ; ( ה ) לטיפוח תודעה מושכלת וביקורתית , אמפתיה בין-אישית ועמדה רב-תרבותית . ההיגד השני מופיע בפרסום של ארגון אונסק"ו , המוקדש לרעיון ההומניזם , והוא קובע , שלצד המחויבות ההו...
אל הספר