ההרגשה שהתחילו מרגישים בספרד את הווית עצמו של האדם היחיד' ושעשתה קורת דעתו ומכאובו עניין לענות בו וביקשה שיספר הפה עליו' התקינה את השירה העברית שיתמשך אליה מספרות ערב גם דבר החשק . בשירי אבךכלפון נמצא שיר אחד' 'בעת חשק יעירני' ' והוא מן הראשונים בשירי חשק שבשירת ספרד ולא מצד זמן אמירתו בלבד הוא מן הראשונים' אלא הוא נאה לזמנו גם מצד תוכו . עניינו של השיר הוא מעמד אכזבה מן החשק . והחשק שאבךכלפון מדבר בו הוא תכונה קבועה שבלב כשאר כל התכונות ; אין כאן החשק האוגד את הצבי לצביה' לא תכונת המשיכה שהרעיה מושכת את הדוד והדוד נמשך אחריה' ולא מידת החמדה שאדם מחמד נערה , אלא היא מידה בלבד , הקבועה בלבו של האדם , שעדיין לא יצתה לאור , שעתים היא רדומה ועתים מתעוררת , כמידת הרחמים וכמידת הרוגז , וכלשון שאומרים : 'נתעוררו' רחמיו או רוגזו של פלוני , כך אמר אבךכלפון : בעת חשק יעירני . אף כינויה של הרעיה עדיין מופלג כאן מעניין החשק המצוי בשירה המאוחרת ; שאין היא כנייה לא חשוקה , על שם ההדגשים שבינו לבינה , ולא עפרה ולא צביה' שהם שמות הנתפסים במראה ובתוארה של הנערה' אלא אבךכלפון מכנה אותה 'כבודה' ' שהוא כי...
אל הספר