בראש כל אחת מעשר חטיבות החיבור ( חוץ מן החטיבה הראשונה ) עומדת פתיחה שאופייה דרשני חינוכי בדרך כלל ; דרשני מאחר שהיא משתמשת בפסוקי מקרא ודורשת אותם , וחינוכי מפני שהיא מביעה מסר דידקטי וגם מסר מוסרי מפורש . נראה כי השתדלו מאוד שצביונן של הפתיחות יהיה אחיד . כל הפתיחות ( שוב — חוץ מן הראשונה שהיא יוצאת דופן ) נפתחות בפסוק המביא את הדיבר הרלוונטי לאותה קבוצת סיפורים שתבוא מיד אחריו . הפסוק הוא מעין סמן המצביע על תחילתו של עניין חדש , וכך משמש מרכיב מארגן בטקסט . לאחר הפסוק מובאת דרשה ובה יש הבהרה או פירוט של הציווי המקראי התמציתי וכן של מה שחסר כל כך במקרא — איום בעונש על מי שלא יקיים את הציווי . רוב הפתיחות הן 7 הפתיחה של חטיבה זו הורחבה ונעשתה , כאמור לעיל , להקדמה דרשנית ארוכה למדרש כולו . פתיחה זו כוללת פתיחתא , המסתיימת בדיבר הראשון . 8 בפתיחה של הדיבר 'לא תנאף' יש גם איום בעונש וגם הבטחת שכר קצרות ביותר — בנות שני משפטים או שלושה — ורק בשתיים העונש מודגם באמצעות סיפור או המלצה חינוכית . הדגמות אלה הן מצומצמות מאוד ונכללו בסיפורים המשניים , שהוגדרו לעיל .
אל הספר