א דברי נחמיה בן-חכליה ויהי בחדש-כסליו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה : ב ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על-היהודים הפליטה אשר-נשארו מןהשבי ועל-ירושלם : ג ויאמרו לי הנשארים אשר-נשארו מן-השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש : ד ויהי כשמעי את-הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים : ה ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו : ו תהי נא אזנך-קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל-תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על-בני ישראל עבדיך ומתודה על-חחאות בני-ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית-אבי חטאנו : ז חבל חבלנו לך ולא-שמרנו את-המצות ואת-החקים ואת-המשפטים אשר צוית את-משה עבדך : ח זכר-נא את-הדבר אשר צוית את-משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים : ט ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם-יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והביאותים אל-המקום אשר בחרתי לשכן את-שמי שם : י והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה : יא אנא אדני תהי נא אזנך-קשבת אל-תפלת עבדך ואל-תפלת עבדיך החפצים ליראה את-...
אל הספר