פרק כ

א ויען צפר הנעמתי ויאמר : ב לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי : ג מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני : ד הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ : ה כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע : ו אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע : ז כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו : ח כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה : ט עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו : י בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו : יא עצמותיו מלאו עלומיו ועמו על-עפר תשכב : יב אם-תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו : יג יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו : יד לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו : טו חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל : טז ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה : יז אל-ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה : יח משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס : יט כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו : כ כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט : כא אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו : כב במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבואנו : כג יהי למלא בטנו ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו : כד יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה : כה שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים : כו...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית