א התקוששו וקושו הגוי לא נכסף : ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא-יבוא עליכם חרון אף-יהוה בטרם לא-יבוא עליכם יום אף-יהוה : ג בקשו את-יהוה כל-ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו-צדק בקשו ענוה אולי תמתרו ביום אף-יהוה : ד כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר : ה הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר-יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב : ו והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן : ז והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שביתם : ח שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את-עמי ויגדילו על-גבולם : ט לכן חי-אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי-מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה-מלח ושממה עד-עולם שארית עמי יבזום ויתר גויי ינחלום : י זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על-עם יהוה צבאות : יא נורא יהוה עליהם כי רזה את כל-אלהי הארץ וישתחוו-לו איש ממקומו כל איי הגוים : יב גם-אתם כושים חללי חרבי המה : יג ויט ידו על-צפון ויאבד את-אשור וישם את-נינוה לשממה ציה כמדבר : יד ורבצו בתוכה עדרים כל-חיתו-גוי גם-קאת גם-קפד בכפתריה ילינו ...
אל הספר