פרק ב

א הנה על-ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבר-בך בליעל כלה נכרת : ב עלה מפיץ על-פניך נצור מצרה צפה-דרך חזק מתנים אמץ כח מאד : ג כי שב יהוה את-גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו : ד מגן גבריהו מאדם אנשי-חיל מתלעים באש-פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו : ה בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו : ו יזכר אדיריו יכשלו בהליכתם ימהרו חומתה והכן המכך : ז שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג : ח והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על-לבבהן : ט ונינוה כברכתמים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה : י בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה : יא בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל-מתנים ופני כלם קבצו פארור : יב איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד : יג אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא-טרף חריו ומענתיו טרפה : יד הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא-ישמע עוד קול מלאככה :  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית