א שמעו-זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי-פח הייתם למצפה ורשת פרושה על-תבור : ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם : ג אני ידעתי אפרים וישראל לא-נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל : ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל-אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת-יהוה לא ידעו : ה וענה גאוןישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם-יהודה עמם : ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את-יהוה ולא ימצאו חלץ מהם : ז ביהוה בגדו כי-בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את-חלקיהם : ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין : ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה : י היו שרי יהודה כממיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי : יא עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי-צו : יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה : יג וירא אפרים את-חליו ויהודה את-מזרו וילך אפרים אל-אשור וישלח אל-מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא-יגהה מכם מזור : יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל : טו אלך אשובה אל-מקומי עד אשר-יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני :
אל הספר