פרק טז

א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם הודע את-ירושלם את-תועבתיה : ג ואמרת כהאמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית : ד ומולדותיך ביום הולדת אתך לא-כ ! ת ש ! ך ובמים לא-רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת : ה לא-חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אלפני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך : ו ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי : ז רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה : ח ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכמה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי : ט וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן : י ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכמך משי : יא ואעדך עדי ואתנה צמידים על-ידיך ורביד על-גרונך : יב ואתן נזם על-אפך ועגילים על-אזניך ועטרת תפארת בראשך : יג ותעדי זהב וכסף ומלבושך שש ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלת ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה : יד ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר-שמתי עליך נאם אדני יהוה : טו ותבטחי ביפיך ותזני על-שמך ותש...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית