א חחאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על-לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם : ב כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על-עץ רענן על גבעות הגבהות : ג הררי בשדה חילך כל-אוצרותיך לבז אתן במתיך בחחאת בכל-גבוליך : ד ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את-איביך בארץ אשר לא-ידעת כי-אש קדחתם באפי עד-עולם תוקד : ה כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן-יהוה יסור לבו : ו והיה כערער בערבה ולא יראה כי-יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב : ז ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו : ח והיה כעץ שתול על-מים ועל-יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי-יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי : ט עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו : י אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו : יא קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל : יב כמא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו : יג מקוה ישראל יהוה כל-עזביך יבשו וסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים-חיים את-יהוה : יד רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה : טו הנה-המה אמרים אלי איה דבר-יהוה יבוא נא : טז ואני לא-אצתי...
אל הספר