א אם-תשוב ישראל נאם-יהוה אלי תשוב ואם-תסיר שקוציך מפני ולא תנוד : ב ונשבעת חי-יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו : ג כי-כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל-תזרעו אל-קוצים : ד המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן-תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם : ה הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו תקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל-ערי המבצר : ו שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול : ז עלה אריה ממבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב : ח על-זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא-שב חרון אף-יהוה ממנו : ט והיה ביום-ההוא נאם-יהוה יאבד לב-המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו : י ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד-הנפש : יא בעת ההיא יאמר לעם-הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת-עמי לוא לזרות ולוא להבר : יב רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם-אני אדבר משפטים אותם : יג הנה כעננים יעלה וכמופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו : יד כבסי מרעה...
אל הספר