א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד-יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער : ב וראו גוים צדקך וכל-מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו : ג והיית עטרת תפארת ביד-יהוה וצניף מלוכה בכף-אלהיך : ד לא-יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא-יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי-בה ולארצך בעולה כי-חפץ יהוה בך וארצך תבעל : ה כי-יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על-כלה ישיש עליך אלהיך : ו על-חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל-היום וכל-הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את-יהוה אל-דמי לכם : ז ואל-תתנו דמי לו עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלם תהלה בארץ : ח נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם-אתן את-דגנך עוד מאכל לאיביך ואםישתו בני-נכר תירושך אשר יגעת בו : ט כי מאספיו יאכלהו והללו את-יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי : י עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על-העמים : יא הנה יהוה השמיע אל-קצה הארץ אמרו לבת-ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו : יב וקראו להם עם-הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה :
אל הספר