פרק נד

א רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא-חלה כי-רבים בני-שוממה מבני בעולה אמר יהוה : ב הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יחו אל-תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי : ג כי-ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו : ד אל-תיראי כילא תבושי ואל-תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי- עוד : ה כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל-הארץ יקרא : ו כי-כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך : ז ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך : ח בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה : ט כי-מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי-נח עוד על-הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער-בך : י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לאימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה : יא עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך במפירים : יב ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל-גבולך לאבני-חפץ : יג וכל-בניך למודי יהוה ורב שלום בניך : יד בצדקה תכונני רחקי מעשק כילא תיראי וממחתה כי לא-תקרב אליך : טו הן גור יגור אפס מאותי מי-גר אתך עליך יפול : ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית