פרק נב

א עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא-בך עוד ערל וטמא : ב התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת-ציון : ג כי-כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו : ד כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירדעמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו : ה ועתה מה-לי-פה נאם-יהוה כי-לקח עמי חנם משליו יהילילו נאם-יהוה ותמיד כל-היום שמי מנאץ : ו לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי-אני-הוא המדבר הנני : ז מה-נאוו על-ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך : ח קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון : ט פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי-נחם יהוה עמו גאל ירושלם : י חשף יהוה את-זרוע קדשו לעיני כל-הגוים וראו כל-אפסי-ארץ את ישועת אלהינו : יא סורו סורו צאו משם טמא אל-תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה : יב כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי-הלך לפניכם יהוה ומאמפכם אלהי ישראל : יג הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד : יד כאשר שממו עליך רבים כן-משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם : טו כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא-ספר להם ראו ו...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית