פרק ל

א הוי בנים סוררים נאם-יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך ממכה ולא רוחי למען ספות חחאת על-חחאת : ב ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים : ג והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל-מצרים לכלמה : ד כי-היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו : ה כל הבאיש על-עם לא-יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם-לחרפה : ו משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על-כתף עירים חילהם ועל-דבשת גמלים אוצרתם על-עם לא יועילו : ז ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת : ח עתה בוא כתבה על-לוח אתם ועל-ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד-עולם : ט כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא-אבו שמוע תורת יהוה : י אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו-לנו נכחות דברו-לנו חלקות חזו מהתלות : יא סורו מני-דרך החו מני-ארח השביתו מפנינו את-קדוש ישראל : יב לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו : יג לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר-פתאם לפתע יבוא שברה : יד ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא-ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא : טו ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית