א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם : ב הרבית הגוי לו הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל : ג כי את-על סבלו ואת מחה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין : ד כי כל-סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש : ה כי-ילד ילד-לנו בן נתן-לנו ותהי המשרה עלשכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי-עד שר-שלום : ו למרבה המשרה ולשלום איןקץ על-כמא דוד ועל-ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד-עולם קנאת יהוה צבאות תעשה-זאת : ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל : ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר : ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף : י וישגב יהוה את-צרי רצין עליו ואת-איביו יסכסך : יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את-ישראל בכל-פה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה : יב והעם לא-שב עד-המכהו ואת-יהוה צבאות לא דרשו : יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד : יד זקן ונשוא-פנים הוא הראש ונביא מורה-שקר הוא הזנב : טו ויהיו מאשרי העם-הזה מתעים ומאשריו מבלעים : טז על-כן על-בחוריו לא-ישמח אדני ואת-יתמיו ואת-אלמנתיו לא יר...
אל הספר