א והמלך דוד זקן בא בימים ויכמהו בבגדים ולא יחם לו : ב ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי-לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך : ג ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את-אבישג השונמית ויבאו אתה למלך : ד והנערה יפה עד-מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה : ה ואדניה בן-חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו : ו ולא-עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם-הוא טוב-תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום : ז ויהיו דבריו עם יואב בן-צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה : ח וצדוק הכהן ובניהו בן-יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם-אדניהו : ט ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר-אצל עין רגל ויקרא את-כל-אחיו בני המלך ולכל-אנשי יהודה עבדי המלך : י ואת-נתן הנביא ובניהו ואת-הגבורים ואת-שלמה אחיו לא קרא : יא ויאמר נתן אל-בת-שבע אם-שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן-חגית ואדנינו דוד לא ידע : יב ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את-נפשך ואת-נפש בנך שלמה : יג לכי ובאי אל-המלך דוד ואמרת אליו הלא-אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי-...
אל הספר