א וירגז המלך ויעל על-עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי-יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני : ב ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל עלאבשלם : ג ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל-העם כי-שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על-בנו : ד ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה : ה והמלך לאט את-פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני : ו ויבא יואב אל-המלך הבית ויאמר הבשת היום את-פני כל-עבדיך הממלטים את-נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך : ז לאהבה את-שנאיך ולשנא את-אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לו אבשלום חי וכלנו היום מתים כי-אז ישר בעיניך : ח ועתה קום צא ודבר על-לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי-אינך יוצא אם-ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל-הרעה אשר-באה עליך מנעריך עד-עתה : ט ויקם המלך וישב בשער ולכל-העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל-העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו : י ויהי כל-העם נדון בכל-שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן-הארץ מעל אבשלום : יא ואבשלום אשר מ...
אל הספר