א ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד-פלשתים ארבעים שנה : ב ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה : ג וירא מלאךיהוה אל-האשה ויאמר אליה הנה-נא את-עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן : ד ועתה השמרי נא ואל-תשתי יין ושכר ואל-תאכלי כל-טמא : ה כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא-יעלה עלראשו כי-נזיר אלהים יהיה הנער מן-הבטן והוא יחל להושיע את-ישראל מיד פלשתים : ו ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי-מזה הוא ואת-שמו לא-הגיד לי : ז ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל-תשתי יין ושכר ואל-תאכלי כל-טמאה כי-נזיר אלהים יהיה הנער מן-הבטן עד-יום מותו : ח ויעתר מנוח אל-יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא-נא עוד אלינו ויורנו מה-נעשה לנער היולד : ט וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל-האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה : י ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר-בא ביום אלי : יא ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל-האיש ויאמר לו האתה האיש אשר-דברת אל-האשה ויאמר אני : יב ויאמר מנוח עתה יבא ...
אל הספר