א מקץ שבע-שנים תעשה שמחה : ב וזה דבר השמחה שמוט כל-בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא-יגש את-רעהו ואת-אחיו כי-קרא שמחה ליהוה : ג את-הנכרי תגש ואשר יהיה לך את-אחיך תשמט ידך : ד אפס כי לא יהיה-בך אביון כי-ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן-לך נחלה לרשתה : ה רק אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום : ו כי-יהוה אלהיך ברכך כאשר דברלך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו : ז כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר-יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את-לבבך ולא תקפץ את-ידך מאחיך האביון : ח כי-פתח תפתח את-ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו : ט השמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בליעל לאמר קרבה שנת-השבע שנת השמחה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל-יהוה והיה בך חטא : י נתון תתן לו ולא-ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל-מעשך ובכל משלח ידך : יא כי לא-יחדל אביון מקרב הארץ על-כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח אתידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך : יב כי-ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מע...
אל הספר