א ונפש כי-תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם-לוא יגיד ונשא עונו : ב או נפש אשר תגע בכל-דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם : ג או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם : ד או נפש כי תשבע לבחא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבחא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא-ידע ואשם לאחת מאלה : ה והיה כי-יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה : ו והביא את-אשמו ליהוה על חחאתו אשר חטא נקבה מן-הצאן כשבה או-שעירת עזים לחחאת וכפר עליו הכהן מחחאתו : ז ואם-לא תגיע ידו די שה והביא את-אשמו אשר חטא שתי תרים או-שני בני-יונה ליהוה אחד לחחאת ואחד לעלה : ח והביא אתם אל-הכהן והקריב את-אשר לחחאת ראשונה ומלק את-ראשו ממול ערפו ולא יבדיל : ט והזה מדם החחאת על-קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל-יסוד המזבח חחאת הוא : י ואת-השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחחאתו אשר-חטא ונסלח לו : יא ואם-לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני-יונה והביא את-קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחחאת לא-ישים עליה שמן ולא-יתן עליה לבנה כי חחאת הוא : יב והביאה אל-הכהן וקמץ הכהן ממנה ...
אל הספר