פרק ד סיכום — דת ואקסיסטנציה בהגותו של קירקגור

בפרק סיכום זה , אני רוצה לשרטט בתמציתיות את היחס שבין הדת והאקסיסטנציאליזם בהגותו של קירקגור , לאור הניתוח שהוצע בספר זה . טיליך , 1967 ) כרך , 2 עמ' ( 26-25 טוען , כי האקסיסטנציאליזם הוא , בראש ובראשונה , ניתוח ותיאור המציאות האנושית . מקור התשובות לשאלות שהקיום עצמו מציב הוא או דתי במובהק , וההגות היא לפיכך , דתית כמו אצל פסקל וקירקגור למשל , או שהוא מקור דתי סמוי ונסתר , כבהגותם של ניטשה , היידגר וסרטר ( השווה תרויספונטאין , 1949 עמ' . ( 44-40 אין בכוונתי להתמודד , במסגרת ספר זה , עם קביעה פסקנית זו כלפי האקסיסטנציאליזם כולו , הנראית על פניה כקשה לביסוס . ענייני כאן נתון בהגותו של קירקגור , ובמשמעות שיש לקביעות אלו לגביו . האמנם קירקגור ממוקד רק בניתוח ובתיאור המציאות , והדת מופיעה בכתביו רק כמענה לשאלות שהקיום מציב !? האמנם האקסיסנציאליזם הקירקגוריאני מוגדר , או יכול להיות מוגדר ככזה , רק משום המיקוד בקיום עצמו !? למרות הבעייתיות שבעמדת טיליך , היא משקפת גישה אופיינית בחקר הגותו של קירקגור , המניחה שהדת מקבלת את מובנה בתוך ומתוך המבנה האונטולוגי של האני . מבנה זה הוא היסוד הראשוני ...  אל הספר