הבעייתיות הדתית היסודית של ההתייחסות לעולם , דהיינו , חיובו או שלילתו , מהווה , כפי שראינו , ציר עיקרי , שחייו האישיים והגותו של קירקגור נתמקדו סביבו . לכאורה , ניתן לשרטט קו ברור של התפתחות העומדת בסימן התייחסות יותר ויותר שלילית לעולם עד כדי שלילתו המוחלטת . אם האידיאל הדתי של חיל ורעדה , של חזרה או של כך או אחרת הוא החזרה , השיבה לעולם והדבקות בו , הרי שב'רגע' הוא טוען שקיים הבדל יסודי בין תפיסתו של הבישוף מינסטר , אשר כפי שנראה , הוא אביר האמונה של חיל ורעדה , לבין התפיסה הנוצרית . העמדה הראשונה מייצגת הנאה מהחיים , תאווה לחיים ושייכות לעולם הזה , בעוד העמדה הנוצרית מבוטאת בסבל בעולם , הערצת המוות ושייכות לעולם הבא ( ראה מ . ע . ה ,. עמ' . 483 השווה יומנים , . ( X A 250 n . d ., 1850 [ 723 ] תחושת הניתוק והקרע עם העולם כתוכנה המהותי של הדת , מהווה את הקו האופייני ביצירותיו של קירקגור החל בסוף שנות הארבעים . האלטרנטיבה העומדת בפני האדם להכרעה היא , אפוא , העולם או עבודת האל . בהקשר זה , מרבה קירקגור להשתמש בפסוק ממתי ( ו , כד ) 'לא יוכל איש לעבד שני אדונים ' ... ( ראה למשל ל . ע ,. ...
אל הספר