סעיף זה מוקדש לניתוח אופיים של החיים הדתיים — חיי האמונה בצורה מפורטת , שכן , עד כה נוסחו הדברים כאופן ארעי תוך דיון בתיאולוגיה ובמסקנותיה . אכן אופיים של החיים הדתיים , בתפיסתו קירקגור , אינו מבטא רק את הביוגרפיה הקונקרטית של האדם המאמץ שכן , ביוגרפיה זו מעוצבת על ידי התיאולוגיה ומסקנותיה . זו גם משמעות הכותרת לסעיף זה — מדת לאקסיסטנציה , לאמור , הדת עצמה אינה יכולה להיות מנותקת ומבודדת מהאקסיסטנציה , מאחר שהאקסיסטנציה היא המקום והנושא של הדת . לפיכך , אופיים של החיים הדתיים בתפיסתו של קירקגור , נקבע ומותחם על ידי התיאולוגיה שלו . קו ההיכר הבולט של חיי האמונה הוא אי הוודאות , התסיסה והדינמיות המתמדת שבהם . אי וודאות זו מתגלה בשלושה היבטים . א ) אי הוודאות שמקורה באופיו של האובייקט הדתי . ב ) אי הוודאות הנעוצה בתוכן הדרישה הדתית . ג ) אי הוודאות הסובייקטיבית , שמקורה בחוסר יכולתו של האדם לקבוע , אחת ולתמיד , שהוא אכן מאמין . ההיבט השני קשור , כפי שכבר נוכחנו לדעת , בהיבט הראשון . אך גם ההיבט השלישי , כפי שניווכח לדעת , הנו תוצאה של אי הוודאות האובייקטיבית . למרות זאת , הדגשתי היבט זה ב...
אל הספר