תפיסת האל כישות שהיא אישיות טרנסצנדנטית סובייקטיבית , קובעת את אופי היחס לאל . מאחר שהאל הוא טרנסצנדנטי , אין הוא יכול להיעשות לאובייקט של ההכרה . הפיכת האל לאובייקט של ההכרה , משמעותה , כפי שראינו , עבודת אלילים , משום שהיא מבטלת טרנסצנדנטיות זו והופכת את האל לישות אימננטית עולמית ( ראה ס . פ ,. עמ' . ( 219-218 עבודת אלילים זו הופכת את האל ל'משהר ( שם , עמ' , ( 498 שניתן להכירו ולהבינו , בעוד האל איננו 'משהו' ואינו ניתן להכרה . במלים אחרות , מהתפיסה התיאולוגית המניחה את הטרנסצנדנטיות של האל נובע , שדפוסי ההכרה המכוננים ביחסי סובייקט אובייקט אינם יכולים לחול עליו ( השווה דופרה , 1963 עמ' , 1963 ^ 130-129 עמ' . ( 522-521 אך לא פחות מכך , מדגיש קירקגור , את העובדה , שהאל כסובייקט אישי אינו יכול להיעשות לאובייקט . 'האל הוא סובייקט , ולכן קיים רק עבור הסובייקטיביות בפנימיות' ( ס . פ ,. עמ' . ( 178 משמע , סובייקטיביות שהיא אישיות אינה יכולה להיעשות לאובייקט מבלי לאבד את משמעותה ככזו . ברפלקסיה האובייקטיבית , טוען קירקגור , ניתן להגיע לאידיאת האל , אך לא לאל כאישיות ( שם , עמ' . ( 179 הקטיגו...
אל הספר