במסגרת ספר זה הערתי לא אחת , כי ההתמודדות של קירקגור השאלות של הקיום והדת מניחה תיאולוגיה מסוימת . אכן , קירקגור הנו תיאולוג המציג בצורה בהירה למדי את עמדתו . מגמתי בפרק זה היא לנתח את תפיסת האלוהות הקירקגוריאנית ואת המשמעויות האק סיסטנציאליות שלה . גישה רווחת כלפי התיאולוגיה הקירקגוריאנית קובעת , 'קירקגור פירש מחרש את טבע האל . באופן מסורתי לימדה הנצרות שהאל הוא טרנסצנדנטי ואימננטי כאחת . הגל הדגיש את האימננטיות של האל , בטבע , בהיסטוריה ובכל אדם . קירקגור לימד בדיוק ההפך . האל הוא טרנסצנדנטי לחלוטין ; יש "פער איכותי אינסופי בין הזמני והנצחי" — ביטוי שהושאל על ידי ברט . האל הוא בשמים , והפעם היחידה שבה הוא התקרב אלינו היתה ... כשהאל בא לארץ כישו המשיח' ( קים , 1983 עמ' . ( 124 תיאור זה , כפי שיתברר , אינו משקף את תפיסת האלוהות הקירקגוריאנית . קים עצמו רומז על המקור לפרשנות זו של קירקגור — קרל ברט ותיאולוגיות המשבר שלו , המדגישה את היסוד הטרנסצנדנטי של האל ואת הפער האינסופי שבין האדם והאל . קירקגור אכן מתאר את האל , בראש ובראשונה , כטרנסצנדנטי , אולם יש להבהיר את טיבה ומשמעותה של טרנס...
אל הספר