דוד וינפלד התבקשתי להציג את דן מירון בקיצור , משימה שהיא קלה וקשה כאחד ; קלה - מפני שכל מי שהספרות העברית קרובה ללבו מכיר אותו , וקשה - מפני שבזמן קצר כל כך אי אפשר אפילו לסרטט את קווי המתאר של מפעל שהולך ומתרקם ביותר מארבעים שנות יצירה . מחקריו של מירון מקיפים יותר ממאה וחמישים שנות ספרות עברית , למן תקופת ההשכלה המוקדמת ( המחזה 'קלות דעת וצביעות' של ר' אהרון וולפסון , , 1794 הוא כנראה היצירה המוקדמת ביותר שמירון עסק בה ) דרך ההשכלה במאה התשע עשרה ( מאפו , יל"ג , מנדלי , ( ספרות תקופת התחייה ( ביאליק , ברדיצ'בסקי , גנסין ואחרים ) ועד המודרניזם של שנות העשרים ( א"צ גרינברג , א' שלונסקי ) והשלושים ( אלתרמן . ( אפשר לומר שמירון ביקר כמעט בכל האולמות המרכזיים של מוזאון הספרות העברית , ובכלל זה גם בפינות נידחות שמעטים מגיעים אליהן . אבל לא רק בהם ביקר , אלא גם בגלריות המרכזיות של ההווה הקרוב והרחוק יותר , עגנון , רטוש , פרייל , יזהר , עמיחי , שמיר , טריינין , יוצרים מימי מלחמת העצמאות . מכיוון שאנחנו נמצאים באכסניה המיוחדת למורשתו של אורי צבי גרינברג , מן הראוי להיזכר בייחוד במהדורת י"ג הכ...
אל הספר