א . מבוא העברית על כל רבדיה מכירה שני אלומורפים לצורן הנקבה בבינוני : -ת , -ה , אולם יחסי התפוצה ביניהם משתנים מרובד אחד לאחר , הן בכללים הן בפרטים . מטרת דבריי להלן היא לתאר את יחסי התפוצה בין שני האלומורפים במקרא ובמשנה ולבחון את טיב השינויים שביניהם . לבסוף אביא טבלת סיכום , שתציג גם את המצב בלשון ימינו , ואעיר על זיקתה לשני הרבדים הקלאסיים . המונח "בינוני" משמש כאן בצד המורפולוגי בלבד , ולכן יכלול התיאור שלי את כל צורות הבינוני של שבעת הבניינים , בין שהן משמשות פועל בין שהן משמשות שם . ואולם כדי לפשט את התיאור לא כללתי בבניין הקל את צורות בינוני פעול , משום שצורן הנקבה המצטרף אליהן הוא לעולם , 7- בכל הגזרות : כתובה , נשואה , בנויה , סוגה , רדודה . וכן בכל רובדי הלשון . המיון העיקרי לקבוצות נטייה הוא על פי גזרות הפועל , ורק לעתים מתפצלת גזרה מסוימת לקבוצות שונות על פי הבניינים . אולם לענייננו הגזרות פ"נ , פ"א , פ"י ( עלולות פה"פ ) נוהגות כשלמים לכל דבר , שכן אין פה"פ משפיעה על בחירת צורן הנקבה . ודבר זה יפה כוחו בכל רובדי הלשון : שומרת , אוכלת , יורדת , נופלת ; משביתה , מאכילה , מו...
אל הספר