מחקר ספרות התנאים - הן התלמודי הן הבלשני - נסמך היום על כתבי יד , מהם קדומים מאוד ( כגון אססמני 66 לספרא , בן המאה העשירית ) ומהם קדומים פחות ( כגון כ"י וינה לתוספתא בן המאה הי"ד ) - הכול לפי המצוי בספריות . פני הטקסטים שבכתבי יד אלו שונים מאוד בקטנות ובגדולות ובתוכן ובלשון מן הטקסטים הנדפסים שבידינו . ואף על פי כן ברור לכול , שכתבי יד אלו רחוקים עדיין מרחק 1200-700 שנים מתקופת התנאים , ומעט פחות מזה מזמן עריכתם של החיבורים התנאיים . היוצא מכך הוא , שגם כתבי היד הללו נושאים את החותם של זמנם ושל מקומם של סופריהם . כרי להצביע על קווי לשון קדומים ( ואולי אף אותנטיים ) מתקופת התנאים שומה עלינו לעסוק במחקר השוואתי בקטגוריות שונות של הלשון ולעמוד על המשותף ועל המפריד שבין כתבי היד , ואחר כך בעזרת עדויות חוץ תנאיות , כגון אפיגרפיה , העתיקים ועדויות אחרות ישירות ועקיפות , להגיע לכרונולוגיה יחסית . נראה לי , שלפחות בעניין מסורות הכתיב והכתיבה של ספרות התנאים נוכל לקבוע שאלו החלו להתגבש בעיקר בתקופת הגאונים , משעת ביטולו של האיסור לכתוב תורה שבעל פה והתפשטות כתיבתה של ספרות זו , כעדות קטעי הגניז...
אל הספר