מחבר:

שנת ההוצאה: 1980

מילות מפתח: כנסייה; בית לחם (יישוב עירוני); בית לחם (יישוב עתיק); כנסיה; קתדרלה

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
חוברת זו כוללת מבחר מגוון של מאמרים בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ומקצועות נלווים. אל הספר

נושא/נושאים: , אריאל, מרכז

תוכן הספר:

• בית לחם וכנסית המולד

• למעלה: כנסיוז המולד ו"ככר האבוס" בצילום ‭.1875-מ‬

• למטה: בית לחם במבט מגג כנסיה המולד בצילום ‭.1862-מ‬

• תוכן הענינים

• הקדמה

• חלק ראשון: בית לחם

• ביה לחם בציור ‭8-מ‬ו18

• מבוא

• בית לחם במבט לכיוון דרום מזרח. צילום ‭.1877-מ‬

• בית לחם במסורת הנוצרית

• בית לחם במסורת המוסלמית

• בית לחם במסורת היהודית

• תולדות בית לחם

• לסת תחתונה של פיל קדמון שנמצאה בבית לחם ‭1940-ב‬

• בית לחם וכנסית המולד במפת מידבא מהמאה ‭.6-ה‬

• גיאוגרפיה של בית לחם

• מיקום העיר ותנאיה הגיאוגרפיים.

• אקלים

• ביח לחם כעיר בספר המדבר

• אוכלוסיית בית לחם ואופיה

• בית לחם בצילום אויר ‭1918-מ‬

• מפת ביח לחם ומוסדות הדת שבה, משנת 1925

• מבנה עירוני כללי

• קדמוניות בית לחם

• העדות ההיסטורית

• בית לחם וכנסית המולד (במקום שנמצא הגרעין הקדום של בית לחם‭,(‬ בצילום ‭1 850-מ‬

• תל בית לחם וכנסית המולד (בצללית כהה‭.(‬ התל משתרע מזרחה לכנסיה.

• העדות הארכיאולוגית

• צדף מעוטר מהמאה 7 לפנ"הס, שנמצא בבית לחם

• בית לחם בשלהי השלטון העות'מאני

• "מרד הפלחים" וירידתה של בית לחם

• ההתפתחות הכלכלית

• האוכלוסיה

• ההגירה מבית לחם

• בעקבות מלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה

• סכום

• אוכלוסית בית לחם בתקופה העות'מאנית

• טבלת מספרי האוכלוסיה בבית לחם בתקופה העותמ־'אנית

• יהודים בבית לחם בשלהי התקופה העות'מאנית

• לתולדות תעשיות הצדף והמזכרות בבית לחם

• ראשיתה של תעשית המזכרות

• בית מלאכה ליצור מזכרות מצרף (לפי וילסון, ‭(1880‬ בתמונה נראים 6 גברים לצד 3 נשים, עליהם משגיח "ראיס" מזוקן. הנשים עובדות במשורי סרט קטנים, ואלו הגברים בפצירות. גם הגברים וגם הנשים יושבים על הריצפה. לשניים מן הגברים שולחנות עבודה (המונחים גם הם על הריצפה‭.(‬ בידי אחד הגברים מלחציים פרימיטיביות להצמדת הצדף. הנשים יושבות על המכשירים המחזיקים את חומר הגלם כדי שלא יזוז בשעת העיבוד.

• סוגי המוצרים

• תהליך הייצור

• ארגונה הכלכלי של תעשית הצדף והמזכרות

• עובדי צדף בבית לחם בראשית המאה הנוכחית. עבודת הצדף נעשתה בשיטות שלא השתנו מדורי דורות. תושבי בית לחם גילו בעבודה זו חריצות וכשרון רב.

• ריווחיותה של תעשית המזכרות בבית לחם

• עונתיות המסחר במזכרות

• מכירת המזכרות בשוק המקומי ותוקפנות המוכרים

• יצוא

• מעורבות הפרנציסקאנים ביצור המזכרות

• חשיבות ענף המזכרות להתפתחותה של בית לחם

• איכות המוצרים

• תמונה אמנותית מצדף שנעשתה בבית לחם. הוגשה כשי לאפיפיור פיוס ‭,12-ה‬ לרגל חגיגות היובל להכתרתו ‭.(1942)‬ במרכז התמונה נראה האפיפיור האוחז בידיו את ישו בעריסה על רקע כנםית המולד.

• מלאכות ותעשיות מסורתיות בבית לחם

• מפחות

• כלי עץ

• כלי חרס

• יצור אבק שריפה

• ניפוץ צמר

• מאפיות מסורתיות בבית לחם

• תעשית שימורי הפירות

• הזית ומוצריו

• שוק המזון

• לבוש ומוצרי טוויה ואריגה

• התיירות

• תעשית בלי אבן

• הכנת כלי אבן בבית היוצר. מהתעשיות האופייניות לבית לחם בימים עברו, ההולכת ונעלמת בימינו.

• הלבוש המסורתי של תושבי בית לחם

• הלבוש של נשות בית-לחם

• נוצריה מבית לחם בלבוש אופייני. את הכובע הגבוה והמיוחד, חובשות רק הנשים הנשואות. הכובע מעוטר במטבעות זהב או כסף, ומכוסה עפ"ר בצעיף לבן.

• פרטי לבוש של נשות בית לחם בימים עברו: מעיל קצר מעוטר ברקמה עשירה, עדיים, כובע ועליו עיטורי מטבעות.

• נשות בית לחם בלבוש אופייני

• לבוש הגברים

• המוזיאון של בית לחם

• פנסים וכלי נגינה במוזיאון של בית לחם

• גבר ואשה בבגדים מסורתיים (שחזור)

• חדר (משוחזר) במוזיאון בית לחם

• חדר בבית לחם כפי שצולם ע"י עולי רגל ‭.1 .1904-ב‬ ארון. ‭.2-3‬ כלים עשוים חימר שנועדו לאיחםון בשר וחיטים. ‭.4‬ מסננת קמח. ‭.5‬ סל ללחם ולפירוח. ‭.5‬ כדי מים. רב הכלים הם מ"תוצרת בית‭."‬

• תכשיטים (וכובעים) אופייניים מבית לחם

• (במרכז) וכלי לכתישת פולי קפה (משמאל‭,(‬ בולטים: כלי לאחסון חטים (מימין‭,(‬ אבני הרחיים כלים שהיו בשימוש יום יומי ע"י תושבי בית לחם.

• קפה ובור המים. בדורות הקודמים: םירי בישול, כלי לקליית פולי כלים ואביזרים אופיניים בשימוש תושבי בית לחם

• כלי לקליית פולי קפה

• (שהונחו בפנים על הקרקעית) טאבון (תנור אפיה) לפיתות

• חלק שני: כנסית המולד

• חזית כנסית המולד במבט מצפון מזרח ובית הקברות היווני אורתודוכסי בסמוך. צילום משנות ‭80-ה‬ של המאה ‭.19-ה‬

• מבוא

• תולדות כנסית המולד

• בנין הכנסיה ותקופת קונסטנטינוס

• הכנסיה במאה הרביעית ותנועת הנזירים

• רצפת הפסיפס מתקופה קונסטנטינום שנחשפה בחפירות ‭.1934‬ המראה - בצפון בימת הכנםיה, (באדיבות אגף העתיקות)

• חזית הכנסיה מתקופת קונסטנטינוס (שחזור) החתך כולל את חצר העמודים שהיתה בחזית הכנםיה.

• תקופת יוסטיניאנוס

• כותרת עמוד כפולה מתקופת יוסטיניאנוס במקום מפגש בין אולם האורך ואולם הרוחב, מעל הכותרת עיטור עשיר של כרכוב עץ, אף הוא מהמאה ‭,6-ה‬ בעוד על העמוד עיטור מהמאה ‭.12-ה‬

• חזית כנםית המולד מתקופת יוםטיניאנום (המאה ‭,(6-ה‬ והתייחסותה לחזית הכנסיה כיום, הכניסה היתה דרך פתח מרכזי מוגבה ושני פתחים נמוכים יותר בצדדים החסומים כיום.

• תקופת הפלישה הפרסית

• התקופה הערבית הראשונה

• כותרות עמודים מהתקופה הצלבנית בכניסה למערת הלידה

• התקופה הצלבנית

• תמשיחי קיר (משוחזרים) מהתקופה הצלבנית במגדל הפעמונים שהשתמר (בחלקו) מתקופה זו

• שחזור מגדל הפעמונים של כנםיח המולד מהתקופה הצלבנית

• התקופה הערבית השניה

• דלת ובה פיתוחי עץ נאים מהמאה ‭,13-ה‬ מצויה בנרתקס, מעל לפתח המוליך לאולם הכנםיה. העבודה שנעשתה ע"י אמנים ארמנים ‭,1227-ב‬ עשויה בסגנון אופייני לאמנות הערבית בפריחתה במאות ‭.10-13-ה‬ הדלת הוצבה במקום שעה שהכנסיה היתה ברשות המוסלמים.

• בית לחם וכנסית המולד בציור משנת 1688

• בימי הביניים המאוחרים

• כנסית המולד במאה ‭16-ה‬ (ר' הסברים בעמי הבא)

• כנסית המולד במאה ‭16-ה‬ (לפי ברנררו אמיקו) ‭.1‬ כניסה כללית ‭.16‬ מגדל המנזר ‭.2‬ חצר ‭פרביס")‬‭,17 ("‬ פתח לטיני ‭. 1‬ בורות מים ‭.18‬ חצר הקלויםטר (חצר העמודים) ‭, 1‬ חדר הלימוד של הירונימום ‭.1'-)‬ המדרגות המוליכות לחדר האוכל ־ ‭. >‬ הכניסה למנזר הארמני ‭.20‬ מחסנים ‭.6‬ נרחקס ‭פרוזדור")‬ ‭. J1 ("הכנסיה‬ שריד- חדר האוכל ‭.7‬ קפלות ‭.22‬ מקום איכסון‭S.‬ אולם הבסיליקה ‭.2}‬ חדרו של הירוניפום ‭.')‬ אגן טבילה ברשות היוונים ‭.24 -‬ חדרי מגורים לאנשי דה אורתודוכסים ‭,25‬ מקומות תפילה וחדר מלבושי

• על סף התקופה החדשה

• שינוים בדורות האחרונים

• השומרים התורכיים בכנסית המולד בצילום ‭,1894-מ‬ השומרים הוצבו ע"י השלטונות כדי למנוע סכסוכים אלימים בין העדות השונות להן חזקה על כנסית המולד.

• תאור הכנסיה

• מראה כנםית המולד בצילום ‭.1887-מ‬ הקיר החוצץ בין אולם הפנסיה והבימה שהוקם (‭(1840-ב‬ ע"י היוונים אורתודוכסים, הוסר בראשית תקופת המנדט.

• מערת הלידה

• מערת הלידה ומערות הרועים ביהודה (וילסון ‭.(1880‬ המערה שימשה למגורים ולאכסון בהמות, כפי שהיה מקובל ביהודה בדורות הקודמים: בתמונה דוגמא למערה עם אבוס ובהמה באחד מסעיפי המערה. המקום המוגבה משמש ללינה. המדרגות מעל לקשת מוליכות למקום אחסון הדגנים וכוי . מהתקרה משתלשלים פירוה מיובשים, והארון משמאל משמש לשמיכות ולמחצלות.

• מערת הלידה ע"פ ציור של עולה רגל ‭.1519-מ‬ שמור באוטרכט שבהולנד.

• מערת הלידה. ציור מאח ברטלט, ‭.1844‬

• כוכב הלידה והמזבח מעליו ברשות היוונים אורתודוכסים. מעל למזבח שרידי פסיפס מהתקופה הביזאנטית, המתאר את בשורת המלאך לרועים ולידת ישו.

• שרידי פסיפס מהתקופה הצלבנית מעל מזבח כוכב הלידה: במרכז נראית מרים לבושה שמלה כחולה; משמאלה האבוס ובו ישו והילה לראשו; מאחוריהם - השור והחמור וחבורת הרועים. החלקים החסרים בתמונה הם אלו של המגושיס נושאי המנחות ועדרי הצאן.

• הקפלה במערת הלידה המוקדשת לאבוס (מימין‭,(‬ נמצאת ברשות הפרנציסקאנים. משמאל, המזבח המוקדש למנחות המגושים המסומלים מצדם ע"י שלושת הפמוטים הגדולים.

• חלקי הכנסיה

• פתח הכנסיה למעלה: משקוף מתקופת יוסטיניאנוס. במרכז: קשת מחודדת מהתקופה הצלבנית. למטה: הפתח המוקטן שנעשה במאה ‭16-ה‬ כדי למנוע מהמוסלמים להכנס עם סוסיהם לכנסיה‭,..‬

• אגן טבילה מהמאה ‭6-ה‬ ‭.2‬ מבט מלמעלה

• תפילה (מיסה) ליד המזבח הארמני בחלק הצפוני מזרחי של כנסית המולד

• עיטורי הכנסיה

• הפסיפסים המעטרים את רצפת הכנסיה

• הפסיפסים המעטרים את קירות הכנסיה

• הפסיפס על הקיר הדרומי של אולם הכנםיה: החלטה המועצות האקומניות והגניאולוגיה של ישו ע"פ מתי.

• עיטורי העמודים

• מעיטורי העמודים ‭.-בכנסיה‬ אליהו והעורבים.

• עםוד ועליו ציור של הנזיר אונופריוס, "פטרון ‭."המתבודדים‬

• הבתולה והילד בציור על אחד העמודים (ציור משוחזר) (באדיבות אגף העתיקות)

• המערות שמתחו! לכנסית המולד (תכנית כללית) ,לפי בגאטי

• המערות התת קרקעיות

• קפלת התינוקות החפים מפשע

• קברי פאולה ואסטוכיום, אובסביוס מקרמונה והירונימוס:

• קברו של הירונימוס

• קבר אובסביוס מקרמונה:

• קפלת הירונימום:

• חתך בכנסית המולד מצפון לדרום. מקווקו: ביזאנטי. שחור: צלבני. לבן: מאוחר. מימין נראה החלק הצפוני של כנםית המולד, במרכז - כנםית סט. קתרינה ומשמאל, מגורי הנזירים (הפרנציסקאנים‭:5 .(‬ חדר מהתקופה הצלבנית. ‭:49‬ קברי סט. פאולה ואםטיוכים. ‭:50‬ חדרו של הירונימוס. ‭:3,26 ,85 ,97‬ שרידים מהמנזר האוגוססיני (מימה"ב‭:164,190 .(‬ חדר ברשות הפרנציסקאנים.

• קבר הירונימוס:

• הכנסיה הפרנציסקאנית (סט. קתרינה)

• דלתות כנסית סט. קתרינה ועליהן חקוקות דמויות שמילאו תפקיד חשוב בתולדות בית לחם במאה הרביעית (מימין לשמאל‭:(‬ אסטוכיום, אובםביוס, הירונימום ופאולה.

• חצר הסטווים ע"ש הירונימוס

• חצר הסטווים המשוחזרת, מהוה אח אחת הדוגמאות השלמות ביותר מסוגן מהתקופה הצלבנית, החצר שוחזרה בשנים ‭1947 —1 953‬ ע"י האדריכל הנודע ברלוצי.

• כותרת עמוד נאה מהתקופה הצלבנית, בה שולבו בעלי חיים

• נספח לכנסית המולד

• כוכב הלידה כגורם בסכסוכים בינלאומיים

• טקס חג המולד - ראשיתו ומקורו

• החזקה על כנסית המולד

• תוכנית (כנסית) מערת החלב ‭.1‬ כניסה ‭.8-11‬ מגורים הנמצאים במפלס ‭.2‬ חדר הכנסיה גבוה יותר (אליהן מוליכות ‭.3‬ הקמרון מעל לפתח מדרגות מכנסית המערה) ‭.4‬ כניסה למערה ‭.12‬ כניסה נוספת למערה ‭.5‬ רצפת המערה ‭. A‬ הסלע הטבעי ‭.6‬ מזבח המוקדש למרים ‭. B‬ קירות המערה ‭.7‬ הסתעפויות המערה

• מערת החלב

• המערה כיום

• עיטור על כותרת אדוד העמודים בכניסה למערת החלב: הבריחה למצרים

• מערת החלב בצילום משנות ‭80-ה‬ של המאה הי"ט

• המסורות הנוגעות למערה

• מערת החלב, ציור מאת פאריי, 1861

• שרידים מעל למערה

• עיטורי פסיפסים מהתקופה הביזאנטית ששרדו מכנסיה שהיחה מעל מערת החלב

• הכניסה הקופטית

• כנסית יוסף

• באר דוד

• אמת המים

• חוליות מאמת המים הרומית המשולבות באחד מבניני בית לחם

• שדות הרועים (דיר אל-ראואת)

• שדות הרועים - מגדל עדר:

• שדות הרועים בביח םאו־ווו ברשות היוונים אורחודכסים דיר-אל-ראואח (א‭,(‬ הכנסיה ברשות הפרנציסקאנים- סיאר אל ע י ינם (ב‭,(‬

• מראה שדות הרועים בהדפס אבן ‭1864-מ‬

• תולדות שדות הרועים

• הכניםה למערה הקדומה בשדות הרועים (דיר אל ראואת‭,(‬ בצילום משנות ‭70-ה‬ של המאה הי"ט.

• חכנית הכנסיה ב"שדות הרועים"

• החפירות בשדות הרועים

• רצפת הפסיפס באולם הכנםיה מהמאה ‭5-ה‬ (מעל למערה)

• החפירות בכנסית שדוו! הרועים: האולם מעל למערה

• בנסית שדות הרועים ברשות הפרנציסקאנים (סיאר אל ע'ינם)

• "כנםית שדות הרועים" - מראה מבחוץ. צלעות הכנסיה מסמלות אוהל נוודים

• פנים "כנםית שדות הרו עים" ברשות הפרנציסקאנים

• שדה רות המואביה (או שדה בועז)

• בית לחם וכנסית המולד במקורות ובספרות עולי הרגל

• מקורות נוצרים

• מקורות מוסלמים

• בית לחם ואתריה בתאורו של פליקס פאברי (1480)

• הערות

• ביבליוגרפיה

עמודים:

1  3  4  5  6  7  9  10  11  12  13