אמר אלברט איינשטיין: "שני דברים הם אינסופיים – היקום וטיפשותם של בני האדם. בקשר לראשון, אינני בטוח". מחבר ספר זה סבור כי יש להוסיף 'אלמנט' שלישי לרשימתו של איינשטיין: תופעת השחיתות הפוליטית. זו, מסתבר, מלווה את ההיסטוריה האנושית מראשיתה ועדיין אין לה מרפא.
מרטין לותר, אבי הנצרות הפרוטסטנטית, יצא, כזכור, נגד הכנסייה הקתולית והשחיתות שפשתה בה, וישו, איש נצרת, גינה את שחיתות הכוהנים היהודים בבית המקדש.
אכן, קיימות אינסוף דוגמאות, לאורך ההיסטוריה האנושית, המעידות על יצרי התאווה והחמדנות, המאפיינים את בני האנוש הנושאים במשרות שלטון.
לא כל מעשה לא מוסרי או לא אתי, הוא בגדר שחיתות פוליטית בעל גוון פלילי, אבל עניינה של זו - תמיד - הוא בשילובם שני גורמים זה בזה: צבירת כוח, ותשוקה להפקת רווח חומרי מכל סוג שהוא.
על אף קיומו של מכנה משותף אוניברסלי למעשים של שחיתות פוליטית - זו הישראלית היא בעלת אופי ייחודי למדי. שערו הראשון של ספר זה סוקר את תהליכי ההשחתה שעברו על החברה הישראלית, מלפני קום המדינה ועד ימינו ומשרטט תמונה מקיפה של אחת הרעות החולות שפשו שוב ושוב באוחזים כאן במושכות השלטון.
שערו השני של הספר מנתח את חולשתם וחוזקתם של מנגנוני ממשל שונים, כגון מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, התקשורת, ועוד, וסוקר את תפקידם במאבק למיגור התופעה. השער השלישי בוחן דרכים מעשיות למאבק כן ואמיתי בשחיתות ולחיזוק אמון הציבור בנבחרים ובממונים.
לא בכדי אמר בשעתו הסטיריקן האמריקאי רוברט אורבן: "ישנם די והותר אנשים שמתארים את המצב כפי שהוא. כעת אנו זקוקים לכמה שיתארו את המצב כפי שהוא יכול להיות".
אסף מצקין הינו בוגר תואר שלישי בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. 'קרוב מדי לקצה' הוא פרי מחקר שערך לאורך מספר שנים, על נפתוליה, מאפייניה ומקורותיה של השחיתות בישראל. מצקין הוא איש חינוך ומורה לאזרחות בבתי ספר תיכון ומשמש כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכללה האקדמית בית ברל. הוא חוקר וכותב אודות הפוליטיקה הישראלית וממקימי 'השדולה לחינוך ואחריות ציבורית'.
הספר יוצא מטעם המרכז לאתיקה בירושלים,הפועל במסגרת משכנות שאננים בחסות הקרן לירושלים.
המרכז לאתיקה לקח על עצמו להרחיב את ההכרה, להעמיק את ההבנה ולשפר את הרמה בתחומים שונים, בעולמות אתיקה מגוונים.
אל הספר