השיח הפוליטי הישראלי שוצף וקוצף, ומעמיד במבחן מתמיד את רמת הסבולת האישית והחברתית שלנו. יכולתנו לספוג ביטויים מקוממים מתורגמת לכללים משפטיים שמכוננים את חופש הביטוי ותוחמים אותו. המשפט הישראלי פיתח כללים מורכבים להגנת הביטוי, בעיקר מפני הצנזורה השלטונית. לצד זאת, השיח המשפטי על-אודות חופש הביטוי נשאר ברובו בגבולות המשפט.
המאמרים שבספר מבקשים להאיר צדדים נוספים של חופש הביטוי. האיום על חופש הביטוי מגיע לא רק מצד השלטון, אלא גם מצד "שחקנים" בשוק הפרטי. האיום אינו רק סתימת פיות ישירה, אלא לפעמים הוא סמוי מן העין. לצד הדובר יש גם צד מאזין, שותק לעיתים, שהוא נוכח-נפקד בשיחה. השקט שנדרש מאיתנו כדי להקשיב לאחר הינו תנאי לביטוי של האחר, אבל פעמים רבות יש לו מחיר של השתקה של כל השאר.
פייר בורדייה כתב כי "השיח חב את תכונותיו הייחודיות ביותר... לתנאים החברתיים של ייצורו, כלומר, לתנאים הקובעים מה יש לומר ולתנאים הקובעים את שדה הקליטה שבו מה שייאמר עתיד להישמע". פרקי הספר מבקשים לחשוף את הכוחות הפועלים בשדה הביטוי, ולהעמידם אל מול הכוח המשפטי. ספר זה כולל, לצד המאמרים שנכתבו על-ידי משפטנים, חוקרי תרבות ותקשורת והיסטוריונים, גם עדויות בגוף ראשון של מי שמצאו את עצמם עומדים מול צנזורה, על סוגיה השונים.
ספר זה הינו השלישי בסדרת הספרים "משפט, חברה ותרבות" של הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב, המוקדשת לזכרו של חיים י.צדוק. הסדרה מהווה במה למחקרים אקדמיים בין-תחומיים העוסקים בבחינת הקשר שבין משפט לבין תחומי ידע אחרים, ביניהם פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, תקשורת, ספרות, אומנות, דת ומדע. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא בין-תחומי מוגדר.
אל הספר