מחבר:

שנת ההוצאה: 1988

מילות מפתח:

סיפורם של שבעים הבתים שהתפרסמו בתולדות ההתיישבות, הוא בעצם סיפורה של ארץ ישראל מאז היציאה מחומות העיר העתיקה ועד מלחמת העצמאות. הוא גם סיפורם של אישים ומשפחות שליוו את המדינה בדרך משך מאה ועשרים שנה. הבתים, שסיפוריהם כונסו בספר, פזורים בגליל ובעמקים, במישור החוף ובנגב, בירושלים ובתל אביב, בערים ובמושבות - ממטולה בצפון עד רביבים בדרום. הסיפורים מלווים בכשלוש מאות צילומים מרהיבי עין, כמחציתם בצבע. אל הספר

נושא/נושאים: , ישובים ומקומות

תוכן הספר:

• סיפורי בתים סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתישבות

• מפת הבתים

• הקדמה

• התוכן

• ירושלים ומוצא

• בית ברוזה - חקלאות שורשית בהר

• משמאל: עמדה ליד בית בחזה מימי מ‭\0‬רע\ו3 תרצ"ו. בנז‭\0‬רע‭\\‬ז תרפ"ט נרצחו השכנים בני משפחת מקלף.

• תמונה תחתונה: איכרי מוצא בשנת 898 ו בקירוב.תמונה כמו ‭//‬ ראה הרצל כשנטע את ה"ארז" במוצא.

• למטה: קומת המגורים רחבת הממדים הכילה כעשרה חדרים ומרפטת גדולה.בחצרה ‭/ 1‬ שתילים /נטיעות.

• למטה: הבית שבנה שמואל ברוזה בטוף המאה הקודמת היה מפואר לפי קריטריונים של כל הזמנים.

• "בית דוד" - השכונה שבה התגורר הרב קוק

• למטה: תלמידיו של הרב קוק בתצלום הרטורי בכניסת הצדדית שממנה עלו לביתו של הרב.

• תמונה תחתונה: הרב הראשי לארץישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, נושא דברו בבית מדרשו.

• למטה מימין: כך נראית כיום הכניסה לבית הרב ק/ק בצד שכונת "בית דוד‭."‬

• למטה ‭?^hcvjo‬ חצר "בית דוד" מוקפת מכל עבריה בבנין בן שתי ל‭\\‬מ\ת והיא סגורה /מסוגרת.

• בית טיכו - ביתו של רופא העיניים שנודע לתהילה

• למטר‭:,‬ הבית שימש גם למגורים, גם לקליניקה ונם לביתיחולים. כך נראה חדרבבית־הרוולים בשנות ה ־‭.20‬

• למטה: דייר אברהם ואנה טיכו על מרפ0ת ביתם בשנות יז־‭.50‬ המרפ0ת משמשת כיום בית קפה.

• למטה: בין הכתלים הללו נפגשו "בני האצולה הירושלמית"במשך כמה עשורים בתקופת המנדט הבריטי.

• תמונה תחתונה: הבית הנו שלוחה שלמחיאו/ ישראל ומוצגים בו ציוריה של אנה, ‭0\>*‬ף הרונ/כיות ורהיטי המשפחה.

• בית־הכנסת ''תפארת ישראל" - סיפורה של משפחת ב"ק

• למטה: כיתיהכנ0ת "תפארת ישראל" בהריטותיו, כפי שהתגלה בשנת ד96ו בעת שחרורה של ירושלים.

• למטה: הבימה \זנ'ו‭\\0‬־ג\ז‭\nn,‬ הקודש והרהיטים בתוך בית־ הכנ0ת,בתמונה שצולמה בשנת ‭.1906‬

• משמאל: תחריט מ0פ\־\ של החוקר האנגלי צ י ארל0 \יל‭\\0‬ משנת 880 ו בקירוב, שבו נראה בית־הכנסת.

• בית-ספר למל - ראשיתו של החינוך העברי

• ‭m\rm‬ תחתונה: הבית הניצב ‭\^‬ל‭\1‬ע ‭,//0'7x‬ השתמר בצורר, יוצאת מן הכלל ומפאר בהדרו את הסביבה.

• "ביתיטפר להאציל לבית למל‭."‬ חזית הכני0ה מקושטת בעלה דקל מ‭\0‬גנ‭.\‬ בראש הבנין שע‭\\‬ \ב\ ‭\>*‬גןי\ת עבריות,חל‭\\‬ עג\ל\ב\ ‭y\ap‬ מג\־חר‭>«‬ב\ ‭p\pr\ ru\u rwum‬ מראץז נוף ‭.nan‬

• למטה: תמונה משנת ‭1 898‬ בקירוב של תלמידי ביתיה0פר למל, צולמה עלייך1 ישעיהו רפאלוביץ.

• ''בית שעון השמש" - "שגעון" של חייט מאמריקה

• למטה‭.-‬כך נראה כיום "בית שעון השמש" מכיוון ש/ק מחנה יהודה. ק/טר השעון הגדול כחמישה מטרים.

• למטה: הכני0ה לשוק מחנה יהודה מרחוב יפו. השוק מפורסם יותר מאשר "בית עיע‭\\‬ השמש" שממולו.

• למטה מימין: צילום היסטורי מתחילת המאה \ב> נראה הבית ער‭/"‬ ללא שעוני השמש.למטה

• משמאל: הבית לארור ש\ז\ר3לןנ\ בו השעונים.לפי השעו/ הגר/ל היו תושבי ירושלים מכ‭1\\‬יט את שעות התפילה.

• "בצלאל" - תחילתה של אמנות א"י

• למטה: אחד משני המבנים התאומים שנבנו על־יר 1 אבו שאכר \מעד\ בתחילה לבית יתומים.

• למטה: תבני/ הדרומי הפך ל"בית אמנים"ברשות אגודת הציירים והפסלים הירושלמית \ב\ גלריה ובית קפה.

• למטה: תלמידי בית־ ר‭0,‬פר בשעת שיו‭\\\‬־ב־920ו.בין התלמידים החשובים: ג\טנז‭,\‬ \־\בי‭,\‬ שטר"כמן ‭0^‬טל.

• "הארמון" - בית יהודיוף-חפץ, שבו יתאכסן המשיח

• למסה. - יהודי בוכרה תרמו תרומה נכבדה לבניית ירושלים החדשה. בתמונה משנת 898 ו בקירוב משפחה בוכריתבירושלים.

• תמונה תחתונה: אחד משני גביעי האבן בראשי העמודים בצד שער הברזל \זמ‭\0‬ג‭.\:1‬

• משמאל: הבית הדויקומת 1 נבנה ב0גנ‭\\‬ ת0רמ\נ\יז ץז\ע0נ‭0"0‬ של אירופה \בחוית\ עמירים מעוטרים במגיני־דוד.

• למטה: הכני0ה האחורית מוליכה בשני גרמי מעלות מעוגלים אל הקומה השניה, דוגמת 0רמ‭0\‬ת אירופיים.

• מלון קמיניץ - המפואר במלונות ירושלים בראשית המאה

• למטה: "הוטלגירו0לם‭-"‬כך מכריזה הכתובת מעלגזו7טרת המפואר במלונות ירושלים בתחילת המאה.

• תמונה תחתונה: מודעה על שירותי מל‭//‬ קמיניץמתוך "מורה דרךבארץ ישראל" שלא.מ.לונץ.

• למטה: מהפאר וההדר של \זמל‭\»‬ לא נותר דבר והכני/ עומד במסכנות/ 0מ\ך לתחילתו של רחוב ‭.10'‬

• משכנות שאננים - השכונה הראשונה מחוץ לחומות

• למטה‭.-‬תחריט משנת 864ו מתאר את משכנות שאננים וטרונת־החח, כשהם מוקפים בחומת אבן.

• למטה: צילום משנת דו9ו מכ‭\\\>‬ מגדל דוד, מראה כי האזור באותה תקופה כבר היה מא\כל0 ביותר.

• משמאל: מאחורי משכנות שאננים, בבג‭\1\‬זב־ו89ו, כהמשך לה, ימין משה, המנציחה את זכרו של מונטיפיור ‭. 1‬

• למטה: לאחר איחודה של ירושלים ב־ל96 ו, הוחל בשיקום ימין משה \משכ0ת שאננים למושב אמנים \י\צרימ.

• משמאל: עב\חת המתכת לבנין משכנות שאננים נעשו באנגליה, כרמ0ג"ט, עירו של מונטיפיורי, ‭.a'>e//T> /xj/n/‬

• הגליל והעמקים

• בית המגורים במטולה - מולדת המבטא הגלילי

• למטה: גן הילדים במטולה בשנות \ז־‭\>0.20‬ת\ השנים עדיין דיברו במושבה בניב הגלילי.

• משמאל: כך נראתה המושבה מטולה בשנת 898 ו בקירוב בערשת מצלמתו של הצלם הירושלמי ישעיהו רפאלוביץ.

• למטה: בית המורים שופץ במרוצת השנים והטיח מכ0ה את קירות האבן הגלילית עד בלי הכר.

• תל חי - סמל התחיה מתוך ייאוש

• למטה: נוטר חבוש בקולפק רוכב על‭0\0‬ במ\רר\ת הגבעה המוליכה מכפר גלעדי לתל חי. הצילום מי ‭.1931‬

• לכוטה: בכ/א/רעות תר"פ נהרטה תל חי בידי הפורעים הערבים שתקפו את החצר באלפיהם.

• למטה: חצר תל חי שוחזרה napivji והיא משמשת ‭/wr/o‬ לת\לר\יך ההתישבות בגליל העליון.

• תמונה תחתונה: במ\ו‭\\0>‬ שבחצר תל חי מוצגים כלי עבודה חקלאיים בצד כלים במשק הבית בראשית ההתישבות.

• הטירה של רמות נפתלי - מעוז בהרי הגליל

• למטה: מצודת רמות נפתלי בפברואר ד94ג, כשברקע נראים עמק החולה ‭\\‬ז\ז\־ מ‭\»‬ המושלג.

• תמונה תחתונה: חברי ארגון " וינג"ט" משוחררי הצבא הבריטי,בעביחת בניה ברמות נפתלי ביולי ‭.1945‬

• אחוזת דוברובין - נחלת הגרים מרוסיה שנאחזו בביצה

• למטה מימין: חדר ילדים באחוזה המשוחזרת.מיטת ברזל, שידת עץ ועששית נפט על הקיר.למטה

• משמאל: בחצר האחוזה \־\כו\ מחצרות האיכרים ביטודהמעלה, כלים חקלאיים שנשתמרו להפליא.

• למטה: משפחת דובר/בי/ ערב עלייתה לארץ־ישראל. בני המשפחה הגרים,לבושים במחלצות של איכרים ר‭0\‬ים.

• תמונה תחתונה: בשכנות לאחוזת ר/ברובי‭,/‬התג/ררו על שפת אגם התולה בדוים משבט העי/וארנה. הצילום מ־928ו.

• למטה: ארור מן הצילומים הראשונים של המושבה י‭/0‬ר המעלה מ‭\0‬ף המאה הקודמת. כמה בתים נשארו כשהיו.

• בית בן־אריה - המוכתר של ראש־פינה

• למטה‭.-‬ בית בן אריה בעברו השני של נחל ראש־פינה נותר כפי שהיה והמודרניזציה פ0חה עליו.

• למטה: ע\רבע\ג‭1\\:‬ ה־20 \זמ‭\0‬רז\־\ת עיבדו איכרי ראש פינה את האדמה בשיטתם של הפלאחים הערבים.

• ‭?^kdvjd‬ כך ראה ראש פקידות הברו/ אליהו שייר את המושבה ראש יפעה בסוף המאה הקודמת.

• מלון אלתר שוורץ - אכסניה לאישים מפורסמים

• למטה: הרחוב המרוצף אבן בנוטה אירופה בראש־פינה שבו ניצב בית אלתר ‭\\^1‬־ץבתרי‭\0‬תי‭.\‬

• למטה: עמיה/ר שו/רץ, נכרו של אלתר ש‭\»‬־ץ, בפתח הבית שנבנה בשנת תרנ"א ‭(1 891)‬ ושימש כבית מל‭.\\‬

• משמאל: ביתי הכנסת בראש פינה בתחריט מן המאה הקורמת, מעשה ירי/ של פקיר הברון אליה/ שייר.

• בתי הפקידות בקצה הבולוואר של ראש-פינה

• נ/שטאל: כך ראה פקיד הבחן אליהו ש"דאת ראש־פעה בטאה הקודטת.

• לנוטה: תמונה היסטורית שלראש־ פינה במיטבה. הבתים שנהרסו במרוצת השנים נכללו בפרוייקט "האגודה לשחזור מושבת הראשונים‭."‬

• מימין: הקסם שורר, על הבתים ברחוב העלי‭//‬ של מושבת הראשונים.

• למטה: פעולות השיקום והשרוזורבראשיפינה מבליטות את הבתים העתיקים שהוזמו במאה הקודמת.

• מצודת ביריה - "באנו לבנות ולנטוע"

• למטה: יום כבי0ה בכיריה בי בשנת ‭.1948‬ הבנות נטלו חלק מלא בסאבק על הטקום.

• מימין: מגדל התצפית בכיריה משמש את היערנים למניעת שרפות. מצודת בידיה מצויה בלב יער שנטעה הקק"ל.

• פוריה - חזון ה"אחוזות" שחלף

• למטה: הבתים באחוזת פוי ריר,נבנו מאבן בזלת שחורה המצויה בשפע במ/ררות הנליל התחתון המזרחי.

• למטה‭-.‬ הבתים ההרוסים של פוריה צופים אל נוף הכנרת. למרגלותיהם ת\טמ\ במלחמת העולם הראשונה ‭//ow‬ "השומר‭."‬

• חצר כנרת - מולדת המושב והקיבוץ הגדול

• למטה: חצר כנרת לאחר שצה"ל פינה אותה ולפני התחלת עב/רות השיקום לקראת הפיכתה לאתר לאומי.

• למטה: תמונה משנת ‭,1908‬ מן הימים הראשונים של החצר. מנהל הח‭\\‬ה באותם ימים היה ברמן.

• למטה: 0ביב החאן נבנו א0ם,חדר אוכל, מטבח \ח\מץז. הצילום מן ‭\m\\>jyv\‬־‭\wjK‬ של המאה.

• חצר דגניה - "אם הקבוצות"

• למטה: הבתים הראשונים של דגניה אי ש‭9\‬צ\ \ש\חור\ ברוח הימים הראשונים של "אם הקבוצות‭."‬

• למטה: בתי אום גיוני הראשונים היו ח‭\^\‬ת ‭iwwuv‬ מחומר מקומי ובה/ גרו החברים והחבר/ת.

• למטה: קבוצה שלחברות וחברים ברגניה א י בשנןז2ן9ג,באום גיוני שלחוף הירדן.

• בית־הספר בכפר תבור - מוזיאון בגליל התחתון

• ‭?^nnvjio‬באולם המרכזי של המחיאו/ נכמרים 3 ו מתחומי חייהם העיקריים שלמ‭0"‬די כפר תבור.

• למטה. 1 ילדי ביתיה0פר בכפר תבור בשנת ‭.1909‬המ\ו‭\\>0‬ ממוקם בבנין בית־ה0פר הישן.

• חוות סג'רה - ערש לרעיונות בעליות הראשונות

• משמאל: ח‭\\‬ת סגירה שופצה אך לא שוחזרה ומבניה מאכלסים מבנה צבאי לחינוך.

• למטה: פרט מעל שער חצר ‭?\‬ח‭\\‬ת. את הבנינים החל להקים ‭7 899:1‬ עזרא חי ממקוהשראל י .

• למטה. - צילום נדיר שלוזוות 0גירה מתחילת המאה שנמצא בארכיון מ\ויא‭\\‬כפ\ ~ ץזב\ר.

• מרחביה - חלום של קואופרציה בנוסח פרנץ אופנהיימר

• משמאל: הבתים הראשונים במרחביה נבנו מאבן \הוכית בתי איכרים בגרמניה.

• למטה: חברי הקואופרציה במרחביה,צילום מראשית המאה. המתכונת ה1ת11תת על־ 1 ר 1 ת‭\0‬צ‭\>‬ג 9רנץאופנה"מר.

• מימין: בנין הקואופרציה ת/כק על־ ידי אלכסנדר ברוולד, שגם תיכנן באותה תקופה את בנין \ז0כני‭.\\‬

• למטת‭-.‬ מתישבי מרחביה באחד מן הצילומים הראשונים של הנקודה מושגי ת ‭9\ 3‬ ר גם ץזבח\ר\ת עבדו בסיקול.

• שייח' אבריק - תחנתו האחרונה של אלכסנדר זייד

• למטה: אלכסנדר ז"ד, רעייתו צפורה ובנם יוחנ‭,/‬ בפתח הצריף בש"ח' אבריק. הבית נבנה מאוחר יותר.

• משמאל: קבר הש"ח' בעל שתי הכיפות, שהתפרסם ביישוב היהודי, נחבא מתחת לפ0ל\ של ז"ד.

• תמונה שניה משמאל: הגג ץזמ‭\«‬נ\ שלבית ז"ד,מקנה לו ‭0\1‬ח טירה עתיקה.

• מחיפה עד חדרה

• בית אוליפנט - ביתו של האציל חובב־ציון בחיפה

• למטה: ל/רנ0 אוליפנט התגורר במושבה הגרמנית הציורית במורדות הכרמל.מרבית בתי המושבה נשארו על מכונם.

• בית־החרושת "עתיד" - ראשית התעשיה המודרנית בארץ

• למטה: בית־החרושת לשמן "עתיד" ‭^?*‬טבעש\רה‭\\\1»0‬ של המאה וכך נראה הכני/ 0מ‭\\‬־ ל0י\ם

• משמאל: מפרכת לכתישת הזיתים בחצר המוזיאון. המפרכה היתה מופעלת על-ידי חמ\ר‭.0\0 \^‬

• למטה: במ\ו‭\\»0‬ תעשיית השמנים בארץ-ישראל,מוצגים מתקנים וכלי עבודה ששימשו לתעשיית השמן בימי קדם.

• הטכניון הישן - לבה של חיפה העברית

• למטה: כך נראה בנין הטכני‭//‬ בשנת ‭,1914‬ערב מלחמת העולם הראשונה.המלחמה דחתה את פתיחתו ב־11 שנים.

• למטה: אבן הפינה לטכניו/ הונחה 2־‭\OT\TW)?\ 0p02l11.4.1912‬ נכבדי העיר חיפה,מנהלי חברת "העזרה" וא/רחים.

• למטה: האדריכלאלכסנדר בחולד הביא את 0גנ‭//‬ הבניה האיר/פי אל המזרח ושאף לשלב את שני העולמות.

• בית רוטנברג - ביתו של "הזקן מנהריים"

• מימין ‭/nw/:y‬ שלפינחט רוטנברנ, כפי שפורסמה בעתו/ ידבר ב־ ‭.1942‬בהתאם לצ‭0\\‬ה מאכלם הבית סמינרים לנוער.

• מחנה המעפילים בעתלית - הנצחת תולדות ההעפלה

• למטה: בשנת 985 ו הוכרז מחנה המעפילים בעתלית כאתר לאומי. חלק מן המחנה משוחזר ל"מרכז חינוכי לת\לד\ץן ההעפלה‭."‬

• למטה: בין השנים 938ג‭948-‬ג ‭,iprnm‬בין הגדרות /בצריפים, אלפי עולים יהודים שנחשבו על־פי ההשקפה הבריטית למהגרים בלתי לינאל"ם.

• תחנת הנסיונות בעתלית - ראשית המחקר המדעי בא"י

• למטה. - צילום היסטורי של תחנת הנטיונות. התחנה הוקטה על־ירי אהרו/ אהר/נ‭//0‬ בשנת ‭.191 0‬

• תמונה תחתונה: וכך נראה הבנין כיום.

• למטה: שררת עצי ‭\\‬שיגגמ\ניץז, שניטעו לאורך הרלת מעתלית לתחנת הנ0י/נ/ת - היא 0כ/ל ר,מ0חרי שלהאתר.

• אחוזת לנגה - סיפור עצוב של משפחה ציונית

• למטה: הביתב"אחוזת לנגה" ‭")‬חצר הכרמל‭,("‬בראשית שנות \ז־‭,20‬לפי שנבנתה מעליו noipn השניה.

• למטה: בנטיעת הגן 0ביב הבית העסיקה משפחת לנגה בראשית המאה שלושים פועלים, כולם יהודים.

• משמאל: בבית נערכו,בימי ו»זר‭,\‬ קונצרטים,קבלות פנים ונשפים לסולתה ושמנה של הציבוריות בארץ.

• בית אהרונסון - משפחה שהיתה לאגדה

• למטה: בית ‭//ojnnx‬ שומר על ‭p 'nyn noun‬ של הבניה במושבות \זבר‭.\\‬

• לכ/טר‭:,‬ אפרים פישל אהרונסו/ שהאריך ימים, בחברתם של בתו רבקה ובם אלכסנדר בחצר ביתם.

• למטה: שולח/ עב\רת\ שלאהרן אהר/נ‭//0‬ שלידו כתב כמה מן המחקרים החשובים על טבע ארץיישראל.

• משמאל: חדר הרחצה שבו ירתה שרה *הר/נ‭//0‬ בעצמה. על הקולב תלויים הבגדים שלבשה כשהתאבדה.

• בית הפקידות בזכרון-יעקב - מושב "הכנסיה" הראשונה

• מימין: חזית בית הפקידות, כפי ששורטטה בידי אליהו ש"ד ראש פקידות ץזבח\ רוטשילד.

• למטה: "הכנסיה" בזכרו/יעקב בשנת 903 ו.במרכז - מנחם או0ישקי‭./‬ הנגטיב של הצילום נפגע במרוצת השנים.

• המזגגה בדור - המפעל לייצור בקבוקים של הברון

• למטה: ממצאים מהחפירות בתל דור /מקרקעית הים, הם חלק מן התצוגה במוזיאו/ שבמזגגה.

• למטה: בשנות ץז־‭,60‬ נחשפו ב0קר התת־יט 1 שני תותחים קטנים, כ/רגמה \כר\רי תותח.

• שוני - בסיס האימונים של האצ"ל

• מימין: החאן בשוני היה בית ר‭///‬ה בתקופה העותומנית. הוא נרכש על־ידי \זבת\ בעשור הראש‭//‬ של המאה.

• למטה: בתקופה הרומית היה כאן תיאטר‭\\‬ \בת‭\^‬פת הביזנטית - מצודה מבוצרת.ראשוני המתישבים בזמננו היו ה"נדעונים‭."‬

• בית פיינברג - הבית שגידל את אבשלום

• למטה: ‭n1vnxo2‬ תרפ"א הותקפה חדרה על־יד 1 אלפי פורעים ערבים ‭.\\pnpn‬ גם בית פ"נברג נבוז ונשרף.

• למטה: בחצר הפנימית שתלה אם המשפחה פניה בלקינד, ק ירק ופרחים, המתחדשים עדיין שנחי שנה.

• החאן של חדרה - אכסניית המתישבים הראשונים

• למטה: בית־הבד בחאן - צילום משנת ‭,1932‬ עם בני משפחת המזרח/ עזרא 7ני‭./‬

• למטה: החאן נבנה במקורו אבני כורכר מ0ותתות שחלקן נלקחו מחורבות קיסריה.

• למטה משמאל: חדר בחאן לאחר שיפ\צ‭.\‬ המשפצים השתדלו לשמר את א/ירת/ העתיקה של הכית.

• תמונה תחתונה: החאן בחדרה לאחר שיפו^ בירי עמותה של מתנדבים שקמה בשנת 0י‭.-\9‬

• חצר עין־שמר - שחזור לדורות

• למטה: בית האבן /הרו/סה שה/ק‭vein //7‬ פלוגה של "גדוד העבודה‭."‬ ץזת4יל\םמשנ‭924 7\‬ו.

• למטה: בשנת 1936 דמתה חצר עי/־שמר יותר למעברה של שנות ץז־‭,50‬מאשר לחצר של קיבוץ.

• למטה: החצר כיום היא ‭ro'Mm upo‬ למבקרים ולתלמידים ‭a'pown‬ בת\לר\ת ההתישבות בשנות ת־20 \ת־‭.30‬תמונה

• תחתונה: חברי הקיבוץ ריכזו בחצר כלים חקלאיים עתיקים וכלי עבודה מראשית ההתישבות.

• תל־אביב ויפו

• בית ביאליק - "טירתו" של המשורר הלאומי

• למטה: מבט אל בית ביאליק ממרפסת הבית שבכיכר (כיום המחיאו/ לתולדות תל־אביב) מ‭\0‬ף שנות ה־‭.20‬

• תמונה תחתונה: חיים נחמן ביאל^ בהלווייתו שלאחד־ העם,בבית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור.

• למטה: הבית תוכק על־יר1 האדריכל ‭0/'‬ף מינ/רבנ‭0/‬ח "מזרח ים תיכוני עברי‭,"‬

• בית בן-גוריון - כאן לוטשה "מגילת העצמאות"

• למטה: שכונת הפועלים אי בראשיתה. הבתים היו כולם בני קומה אחת,והדיירים - חברי ץזה‭\0‬זדר\ת הכללית.

• תמונה תחתונה: ‭7/7‬ ב/־ג/ריו‭,/‬ פולה וילדיהם בצילום מתחילת שנות ה־ ‭,20‬בחברת אבי ב"ג,אביגדור גרי‭./‬

• למטה: משפחת ב/־גוריו/ בשנת ‭.1 953‬ הבן עכז‭- 0\‬ עומר‭-,‬ מתחתיו - הבת גאולה: מעל פולה - הבת רננה.בתמונה גם מרי בךגוריו‭,/‬ משה בן אליעזר והנכדים.

• למטה: ש/לח/ העבודה של דוד בך ג‭\*‬־י‭.\\‬ ליד ש\לח\ זה נחתכו ע ני ני ם גורליים במשך שנות דור.

• תמונה תחתונה: חלק מ0פ\־‭\1\"‬ העשירה של ד/ד ב/גוריו/ אותה קיבץ מכל העולם.

• "בית אליהו" - המוזיאון לתולדות ה"הגנה"

• למטה. - בני משפחת שרתוק ‭\[)‬ה‭1\‬ג\רח בבית - עדה (לימים ג\ל\מבג גאולה, רבקה, משה (לימים שרת) \יץז\ר\ז.

• למטה: שדרות רוטשילד בשנות ה־ 20במצלמת\ ‭\0‬ל‭\0‬כ^י‭,\‬ מבט מרחוב נחלת בנימין אל רחוב אלנב:

• מימין: בקומה הראשונה של הבית נשמרו הרהיטים המקוריים שבחלקם ת\ב‭\><‬ על־יד 1 משפרות שרתוק מרוסיה.

• למטה מימין: בין החפצים השמורים בכז\וי‭\\0.‬ גם מדיו שלצירלט אורדוינג"ט שנפל בבורמה.

• תמונה תחתונה מימין: ה קומה השלישית שלץזמ\ו‭\\^‬ מוקדשת לפלמ"ח,לבריחה, להעפלה ולמלחמת העצמאות.

• בית דיזנגוף - הבית שבו הוכרזה המדינה

• משמאל. ‭0 -‬מ\ץ־ לבית דיזנגוף, בשדרה, הוקמה האנדרטה המנציחה את מ‭0"‬די שכונת אחוזת בית.

• למטה: בשנות ה־‭20‬ היה בית דיזנגוף עדיין בן קומה אחת. תצ>ל\טע\ל‭>0\0‬ד‭.\‬

• מימין: האולם שבו הוכרזה מדינת שראל י . בשנת 1980 נחנך כאן "היכל העצמאות " במסגרת "מוזיאון ארץ-ישראל‭."‬

• למטה: בשלב השני ת‭0\‬יפ\ לביתו של דיזנגוף קומה שניה.לארור מות צינהב־930ן, הועד הבית למ\וי<י‭.\\‬

• למטה: חרב\־ג‭\\‬־י‭\\‬ מכריז בפני חברי מועצת העם על הקמתה של מדינת ישראל.

• בית הסופרים בנוה צדק - מולדת "הפועל הצעיר"

• למטה: ה‭/0‬פר י,ח.ברנר, שהתגורר בייבי ת ה‭/0‬פרים" בנוה צדק,נרצח בידי ערבים בפרד0 באבו כביר.

• משמאל: לוח הזכר‭//‬ על קיר "בית הסופרים" מצ‭/"‬ את‭'.‬רו.ברנר, י‭0\‬ף אהרונוביץ /דבורה בארו‭./‬

• למטה: סמטאות נוה צדק, כפי שקלטה מצלמתו של ‭)0\0‬ך\ בשנות ‭r\‬ ־‭.20‬ כאן היתה "חממת" התרבות.

• בית רוקח - הראשון בנוה צדק

• משמאל: בית רוקח היה והם היפה כבניני נוה צדק. הוא נבנה לפי תכנו/ של אדריכל אוסטרי.

• למטה: חזית הבית כיום,היתר,בעבר צדו האחורי.הפ0לים הם של לאה מגירומינץ לבית רוקח.

• למטה: שמע‭,npn \\‬ רעייתו רחל, ‭mn \runn‬ נוויאל,אחיו ‭0/>‬ף /ילדי‭-/.‬ ישראל, יו0ף, יצחק וחנה.

• בית שלוש - היציאה מחומת יפו

• למטה‭.-‬ ר אהרן שלוש בפתח ביתו שבמה צדק בצילום היסטורי מראשית המאה.

• בית שלוש היה הבית היהודי הראש‭//‬ שנבנה מחוץ לחוכ/ת יפו. הקומה השניה - נבנתה בעשור הראשו/ של המאה. שתי הקומות היו מעוטרות באלמנטים שלנו ‭, 1‬ מרביתם מתוצרת בית־החרושת "האחים שלוש‭,"‬ שהיה קיים 0מ/ך לבית. הבנין הוזנח וחרב במרוצת השנים.

• "חצר היהודים" - מתנת השר אג'ימן

• למטה: כך נראה המורד הצפוני של גבעת יפו בתחריט מן המאה ‭nvi/pn‬ שבה נקנתה החצר.

• למטה: בניני "חצר היהודים‭,"‬כיתר בניני יפו העתיקה,נבנו מאבן הכורכר המקומית הרכה /המתכלה.

• מכפר־ויתקין עד רביבים

• בית הראשונים - הבסיס לגאולת עמק חפר

• למטה‭.-‬ שכונת צריפים בלב הביצה של ואדי רואו/ארת,היתר,ראשיתו של כפר ויתקין בשנות \ז־‭.30‬

• למטה‭.-‬ "בית הראשונים" החבוי בין פרד0י ביתן אהרן, הפך ברבות הימים למ0ערה מצליחה.

• ה"חאן" שאינו חאן - ראשית העיר כפר סבא

• תמונה עליונה: צילום של ה"חאן" כ/שנות n ־‭.nnnwon20‬ באותם ימים שימש הכני/ גם כבית־0פר.

• תמונה אמצעית‭-.‬ הרחוב הראשי של המושבה כפר 0בא בעשור הראשו/ של המאה.

• תמונה תחתונה‭.-‬הצריף תראשו/ בכפר 0בא הוקם בשנת ‭1906‬ \כ\נת ה"חאך.כיום ניצב כאן בית ה עירי ה.

• בית המוטורם על הירקון - מבנה הבטון הראשון בארץ

• למטה: בית ה‭/0‬ט‭1/‬ים שנבנה מבטו‭,/‬כהלכה,בתחילת המאה, החזיק כ/עמד בתלאות הזמן ורק הפנים נחרט.

• תמונה תחתונה: בתוך המבנה, הרו0 כיום,עמדו ג1וגנרטור ומנוע דיזל בעל ‭poor!‬ של 75־ 80 נ/ח־ ‭.010‬

• נזימי\ ולמטה: כך נראה הבנין ערב מלחמת העולם הראשונה. מכ‭\\‬ השאיבה 9על‭\1‬ד‭°\\0‬ שנ/תה־‭.70‬

• בית אברהם שפירא - זקן השומרים העברים

• למטה: כך ממש נשאר אברהם שפירא חקוקבזכרונם של זקני היישוב וערב" השרו‭./‬

• תחתונה: בית צנוע עטור ק עבות, אוצר בי/ כתליו את 0יפ\ח של זקן השומרים העברים. תמונה

• למטה: נחלת לחמן בפתח־תקוה נבנתה על־ 1 די הרב אריה ל"ב פר/מקי‭./‬הצילום מ‭\0‬ף המאה הקודמת.

• תמונה תחתונה: הצלם הירושלמי ישעיהו רפאלוביץ הנציח בשנת 898 ו בקירוב את המושבה פתחיתקוה.

• יהוד אשר בסביון - שרידי מושבות ראשונים

• למטה‭-.‬ הבית האחרו/ של יהוד ב0בי‭//‬ שוחזר בחמתו של האדריכל כ/ש ה ב/חורי‭./‬

• בית נטר - ראשית ההתישבות החקלאית

• למטה: כך ראה הצלם הירושלמי ישעיהו רפאלוביץ בשנת 898 ו בקירוב את ביתיהספר החקלאי ותלמידיו.

• תמונה תחתונה‭-.‬ קרל נטר מת במקור,ישראל בשנת 7882 ונקבר בחלקת קבר שרכש בחייו בדרום מקור,ישראל.

• למטה: בשנים ה0ח\־\נ\ץז ש\פצ\ בית נטרוהבנינים ץז0מ\כיט.בבית נטר יונצחו ‭\\‬תילןי מקוה ישראל.

• למטה: התלמידים לבשו בגדי ערבים ובגרים מזרחיים לצורך \ז"פ\ט‭"\‬ שבו;ם עלייד 1 ישעיהו רפאלוביץ.

• בית גורדון - מלון לונדון לשעבר

• למטה: צילום נדיר משנת 1898 בקירוב מראה את היקב ‭\\‬ז\־ח\ב ה0מ‭\\‬־0לי‭.\‬הצלם - ישעיהו רפאלוביץ.

• ‭?^Kiovjio‬הכתובת העתיקה "גזל‭\\‬ פנ0י‭\\‬ ל\נר‭"\\‬ החזיקה מעמר ולא נמחקה במרוצת השנים.

• למטה: אבשלום פ"נברג רכוב על‭0\0‬ בבגדי ערבי בפתח בית ג‭\\‬יד‭\\‬ בעשור השני של המאה.

• המוזיאון בראשון־לציון - בית רפואות,קליניקה ופוסטה

• משמאל: במחיאו/ פינות שלבעלי מלאכה וביתני שירותים בראשית המושבה ודמויות בגודל טבעי.

• למטה: בחדרים מרוכזים פריטים \מ0מכים חשובים לת\לר‭\\‬ז המושבה הראשונה לבני העלי ה הראשונה.

• למטת‭-.‬ "האורק0טרה" שלראשוןלצי‭//‬ בשנת ‭1 898‬ בקירוב, במצלמתו של הצלם הירושלמי ישעיהו רפאלוביץ.

• למטה: הרחוב בראשוךלציו/ בשנת ‭7 898‬ בקירוב.בראש הגבעה ביתהכנ0ת של המושבה.

• משמאל: 0מ\ך למ\וי‭\\0‬ ניצבבית־ הכנ0ת הגדול. הציור של ראש פקידות חברו/ אליהו ש"ד.

• בית הייסמן - בית האיכרים הראשון במושבה

• למטה: תמונה היסטורית שלבית ה‭0"‬מ‭./‬ הבית נבנה מאבני כורכר שנחצבו במרכז הנחלה \כ‭\0\‬ בטיח.

• למטה: בית \ז‭0"‬מ\ בעליבותו. הטיח שנשר מגלה את אבני הכורכר שמהן נבנה הבית.

• בית מנשה מאירוביץ - אחרון הביל"ויים

• לכ/טה‭-.‬ צילום היסטורי שלבית הביל" ‭"/‬ מנשה כואירוביץ. ץזכץז\ב\ת על הבית: ג3רמג־ביל\־883ו.

• למטה: לארור שהבית שופץ "משחקים" בו בערבוביה מוזרה ישן לעומת חדש.

• בית פריימן - "בית המייסד"

• למטה‭-.‬ צילום הי0ט/רי שלבית פר"טן. הבית נתנ\־ב־883ו בחגיגה גדולה בהשתתפות אורחים מכל הארץ.

• למטה: מדרגות רחבות,הבנוי/ת מחוץ לבנין,מ\ביל‭\\‬ז לשתי ‭mjon .nioipn‬ מזכיר בית איכרים ממזרח אירופה.

• בית דונדיקוב - בראש "גבעת הפעמון"

• למטה: רחוב בנימין ברחובות ב‭\0‬ף שנות \ז־‭.20‬פרות, חמורים,עגלות /מכליות משמשים בו בערבוביה.

• למטה: תחריט מ0וף המאה הקודמת מתאר את המושבה הקטנה על קהילתה המצומצמת, שצמחה לעיר ואם.

• למטה: השנים לא היטיבו עם בית דונדיקוב,מן הבנינים הראשונים במושבה,זכרו/ לימים שחלפו.

• בית וייצמן - ביתו של הנשיא הראשון

• למטה: הנשיא,הפר/פ0ור חיים ויצמ‭,/‬ על מרפסת ביתו ג- \יח\ב\ץז. לאחר חיפושים, החליט כי "זר, המקום‭."‬

• לנוטה: הנשיא ב0ל‭//‬ הבית בחברת הפטל ג י/ ד/ירט‭,//‬ שגריר בריטניה 0ר נוקט הולם \של>ו‭\\1‬ הצבאי של הנשיא רוד ארנון.

• למטה: המרפ0ת העגולה שלחדר השעה הפונה מזרחה, היתר, אהובה על הנשיא המנוח שנהג לשבת בה.

• תמונה תחתונה: קבר הנשיא הראש‭.//‬בהתאם לבקשתו נטמן ץזפתפ‭\\0‬־ ויצמ/ בחלקת הפרחים שלמרגלות ביתו.

• משמאל. - מ\ המרפסת נשקף הנוף שלהר 1 יהודה והנשיא נהג להאכיל בה ציפורים על מדף מיוחד.

• "רחוב המיליונרים" - סיפורם של שלושה בתים

• למטח: "חדר ר,מרפ0ות" בקומה השניה של בית בחידה שימש בשנת 909 ו מגורים למשוררת רחל ולאחיותיה.

• למטה: בית אפרים זק0 היה הבית הנאה בי\גדרברח\ב\ת ושימש לקבלות פנים רשמיות.

• למטה: בית סל^צגןץ הוא בית יפהפה שנבנה עלייד 1 יהודי עשיר מאוסטרליה.

• תמונה תחתונה‭-.‬ הכני0ה לבית יעקב בחידה ראש אגודת "מנוחה ונחלה" בוורשה.

• "מכון איילון" - סודה של "גבעת הקיבוצים''

• למטה‭-.‬ הטכ/נ/ה הראש/נ/ת לייצור כדורים נרכשו נפולי/ \ץזגיע\ לארץ ‭9«"1‬ו. מכומת נ‭0\‬פ\ת נרכשו באנגליה.

• למטה‭.-‬בתום יום העבודה התכנםו העובדים ליד הג^ י ם ‭\\‬ז\ר\ בדק את ‭\0‬לי\ת הנעליים והרחיק שבבי נחושת.

• מימין: תנורהאפיה הגדול והכבד ה0תיראת פתח המרתף שדרכו \ז\כ‭\0:1‬ המכ‭\1\‬ץז והחומרים.

• למטה: תת־מקלע 0ס‭.\‬ ב"מם\ א"לוך "צרו את הכדור ב/ 9 המ"מ. התפוקה הגיעה ל־‭4,000‬ו כדורים ליום.

• בית -הכנסת של עולי חידאן בשכונת שעריים

• למטת‭-.‬ מרבית הבתים שבשכונת שער"ם ח\רע‭\\‬ לבלי הכר.רקבתיהכנ0ת ב\תח כפי שהיו בראשית המאה.

• למטה: בית הכנ0תשל עולי חידאן מורכב משני בתי תפילה: של משפחת מדאר ושל משפחת ‭3/7‬רא.

• פרדס מינקוב - הפרדס הראשון ב"עיר ההדרים"

• מימין: הפרד0 \ז‭0\‬ש‭\\‬ ברחובות, פ\־ד‭\0‬ של זלמן מינקוב, ניטע בצר הדרך שהובילה מיבנה לרמלה.

• למטה: בקומה השניה היה משררו של מנהל הפרד0 ועל גגו פעמון - "שעון" העוברים.

• למטה: צילום "טורי0טי" מראשיתה של רחובות.העלמות הכבות על הגמל ששימש להובלת הפרי מן הפרדס.

• בן־שמן-חממה להתחלות רבות

• למטה: כפר־הנוערבךשמן, תמונה משנת ‭.1928‬ כבר בראשית המאה הקים כאן ישראל בלקינד כפר מעין !ה.

• משמאל: במבני ר,ח‭//‬ח, שבהם שוכ/ כיום כפריהנוער, היתה תחנת נ0יונות חקלאית,ראשיתו שלמכ‭//‬ ‭\nait‬•

• למטה: בבךשמן היתה תחילתו של מפעל "עליית ילדים ‭\;1\‬ע\־" פרי יזמתה שלרחה פר"אר.

• חולדה הישנה - שילוב של היאחזות וגבורה

• למטה: בית \ז\־צל\ח‭\\‬ת חולדה בצילום של‭\0‬כ^י\ מש0גןץן־‭.20‬ הבית מץז‭<\‬ורבמד\י‭\)‬ עליך" ‭.0‬ יזהר.

• משמאל: בתיה לישנ0קי הכינה אנדרטה המתארת את שרה גיבורת תל חי ואת אחיה אפרים גיבור חולדה.

• למטה: בית הרצל נהר0 כליל במאורעות תרפ"ט בידי פורעים ערבים.לידו כיום מרכז ללימודי שדה.

• בית מינץ - קורות הביל"ויי ששב לגדרה

• למטה: הרחוב הראשי בגדרה והכיכר בשנות ה־20 במצלמתו של הצלם התלאביב ‭)0\0 1‬ך‭.\‬

• למטה: גדרה ככפר קטן וציורי nou אירופה בשנת 898 ו בקירוב, במצלמתו של ישעיהו רפאלוביץ.

• משמאל. - תחריט מ\ המאה הקודמת מתאר את הביל"ו"ם,נשותיהם וילדיהם, ואת הבתים המעטים בגדרה בראשיתה.

• נזימי‭-\‬ בית מינץ בגדרה היה קוריה ארכיטקטוני מעניין,בעל חזית מעוטרת בקישוטים מן הקלטיקה המערבית.

• למטה: בחטות תנ'ו\וי‭\\0‬ "צריף הביל"ו"ם" משנת ‭,1888‬ שנתרם על־יר 1 משפחת טברדלוב \ב\ תצוגת חפצים.

• תמונה תחתונה: בחלקו האחורי,בית מינץ הוא בית כפרי בעל גג רעפים אדום, המשתלב בטביבתו.

• רוחמה - היישוב שניטש שלוש פעמים

• תמונה עליונה: ימיו הראשונים של גרעין "עמל" של "השומר הצעיר" בר/חמה באמצע שנות ת־‭.40‬

• תמונה תחתונה‭-.‬ צילום נז־936ו של הבאר שנהרסה בידי פורעים ערבים. ראשיתה של הבאר בתחילת המאה.

• בית אשל - הטירה שלא נכנעה

• למטה: אף שהטירה שלבית אשל מצויה בפאתי בארישבע,באין גואל היא נותרה בהריסותיה.

• משמאל: השומר הרכוב בבית אשל בשנת‭.1947‬כשפרצה מלחמת העצמאות הושם היישוב ‭/u/7n‬ במצור.

• למטה: כך נראתה בית אשל בשנת ‭,1944‬כשנה לארור הקמתה. את המים הביאו בחביות.

• מצפה רביבים -שחזור שמציג ימים קשים

• לסטה: חברי קיבוץ רביבים שיפצו את הטירה הישנה \ץזפכ\ אותה למחיאו/ לתולר/ת ההתישבות בנגב.

• משמאל: שתי פי»ת‭:1‬מ\ו ‭\\0 1‬ במצפה רביבים. האחת משחזרת ב/נקר ממלחמת העצמאות, והשניה - חדר מגורים ‭.Tvvj>m?\ no/pno‬

• המחברים

• מקורות לתמונות

• מפתח כללי

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  9  10  11